המונח "לשתות מנדטים" מוכר למי שעוקב אחר רזי הפוליטיקה הישראלית. מנהיגי המפלגות הגדולות להן בסיס תמיכה רחב ואמצעים כספיים מרובים עשו להם מנהג "לנווט" קולות בתוך המחנה המזוהה עמם כרצונם, תוך ניסיון לגמד את המתחרה מאותו המחנה האידאולוגי ובכך להקטין את כוחו והשפעתו לאחר גמר הבחירות וכינון הממשלה.

ראינו זאת בעבר ובאם להודות על האמת – המומחיות הזו היא מבית היוצר של נתניהו. אמנם אנו רואים שהפטנט הזה תפס וגם במחנה השמאל מודעים לו, אלא שהמוציא והמביא (תרתי משמע) בעניין זה הוא בדרך כלל בנימין נתניהו.

כך למשל, רווחת ההשערה שכעת, לאחר איחוד עוצמה עם הציונות הדתית ומשחלפה הסכנה של אבדן קולות יקרים של המחנה הלאומי בשל אי צליחת אחוז החסימה של אחת המפלגות, יפעיל נתניהו את מכונת השתייה על מנת להקטין את האיחוד הזה כמה שיותר, עד לכדי משהו בטוח ויציב מעל אחוז החסימה. האינטרס של נתניהו ברור. איחוד שכוחו עשרה מנדטים ויותר הוא בעל השפעה של ממש ביום שאחרי ולעומת זה, איחוד המונה שישה או חמישה מנדטים (כאשר ההפרש עובר לליכוד) הוא הרבה יותר נוח ל"תפעול" בעת הרכבת ממשלה.

זאת ועוד, נתניהו הוכיח במעשים, כי בהתקיים היתכנות פוליטית מצדו, הוא עלול להעדיף לרתום לקואליציה מפלגות שמאל מובהקות, זה מתוך הנחה שביחד עמן יהיה לו יותר נוח להתחמק מערכים לאומיים ומפעולה על פיהם. לאור תרבות הרל"ב האופנתית (רק לא ביבי) הסכנה שתסריט כזה יתרחש לאחר הבחירות היא קטנה מבעבר אך חוששני שהיא עדיין קיימת.

האם כל זה מהווה גזירת גורל או שמא יש מוצא?

סמוטריץ' ובן גביר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

להפוך את היוצרות

ברצוני להציע רעיון, אולי מקורי אולי לא, בוודאי מחוץ לקופסה. רעיון כזה שיטרוף את הקלפים ויגדיל עוד יותר את כוחו של האיחוד המבורך אליו הגענו (גם בחסדי "שתיין הקולות" נתניהו יש לומר), עד כדי הפיכת האיחוד למפלגה גדולה ובעלת עוצמה וציונות גם יחד.

הכוונה היא להפוך את היוצרות ולעבור ממעמד של מתגונן מפני "שתייני הקולות" למעמד של "שתייני הקולות". כיצד ניתן לעשות זאת, תשאלו. התשובה – בפוליטיקה כמו בפוליטיקה.

ידוע לכל כי נתניהו לאורך שנות שלטונו אכזב (מאד) רבים ממצביעי הימין. ולמרות זה, ישנם רבבות רבות של יהודים שנאמנותם לליכוד בכלל ולנתניהו בפרט היא עיוורת, ממש כך. נתניהו הצביע בעד החורבן והגירוש בגוש קטיף ובצפון השומרון, נתניהו שחרר אלף מחבלים מסוכנים בעסקת שליט רוויית הדם הידועה לשמצה (בעקבותיה רצחו משוחררי העסקה יהודים רבים). בשנות שלטונו הוחרבו יישובים יהודיים ומנגד חאן אל אחמר ועוד עשרות אלפי יחידות לא חוקיות שנבנו על ידי האויב הערבי עומדים על תילם.

נתניהו לא נגע ולו בשערה משערות ראשה של מערכת המשפט המסואבת והמושחתת ושמר עליה כעל בבת עינו באדיקות רבה. נתניהו מסר את חברון לשליטת הרוצחים, הכריז (בנאום בר אילן) כי הוא בעד שתי מדינות ועוד מעשים רבים שמתאימים לסדר יום שמאלני למהדרין.

נמצא, כי בידי האיחוד תחמושת רבה לביקורת וניגוח כלפי נתניהו ומפלגתו, תחמושת כזו שאם ייעשה בה שימוש מושכל ונכון- במינונים, בעיתוי, בעוצמת השכנוע – תסייע לחזק מאד את האיחוד, תוך הצגתו כגוף הימני/לאומי האמתי שרק בהיותו חזק וגדול יוכל באמת להשפיע ולייצר סדר יום לאומי-ימני-יהודי, הפעם "על אמת".

לאיחוד יש תחמושת רבה מול הליכוד ונתניהו. בתי המאחז הבדואי חאן אל אחמר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נכון שעשייה פוליטית כזו, בתעמולה ישירה ובמסרים נכוחים עלולה לעורר את כעס הליכוד והעומד בראשו, אלא שתוצאה טובה עד מעולה בקלפי תבטל (מפני הכורח והאילוץ הפוליטי) את הכעסים והקשר הפוליטי שיתהווה בהמשך יעשה אך טוב לעם ישראל.

עוצמה והציונות הדתית גרמו עד כה לנזקים תדמיתיים לשתי המפלגות גם יחד. התמשכות הוויכוח בפרהסיה בחלון הראווה של התקשורת חשפה פן לא נעים ומרחיק. מפי רבים שמעתי שמאסו בשתי המפלגות גם יחד בשל ההתנהלות הזו. תיקון הרושם (ויש עדיין זמן רב כדי לתקן) צריך שייעשה (ובהקדם ממש) על ידי צירוף מפלגת נעם לאיחוד וכך לשדר לציבור היהודי / אמוני / לאומי שהאיחוד הוא אמתי מלוכד וחובק עולם ומלואו של עמך ישראל, לומדי תורה, חיילים וצעירים,  חלוצים בהתיישבות, בתי מדרש וכן מיליוני יהודים מסורתיים אוהבי עמם ותורתם בכל רחבי ארצנו הטובה.