אני מקבל באופן שוטף את העדכונים השוטפים ששולחים השר וחברי הכנסת של "הבית היהודי" בו הם סוקרים את פעילותם הצבורית בכנסת ובממשלה תוך ציון הישגיהם המרובים. לצערי לאחר קריאת מלל ארוך ומייגע מצד שלושתם אני מגיע למסקנה שהם עוסקים בזוטות אם לא למטה מזה.

הצעות חוק אותם הגישו נציגנו הם איסור מכירת אלכוהול בשעות הלילה ופטור מארנונה לאקדמיה ללשון העברית שהם בעצם לא חוקים אלא שפצור והרחבה של חוקים קיימים אחרים (=תקוני חוק). פעילות זו, שאין לזלזל בחשיבותה, מתאימה לח"כ מהספסלים האחוריים של סיעה בת 25-30 חברי כנסת, אבל לא מראש סיעה וראש וועדה וודאי לא משר.

מסיעה בת 3 חכ"ים שבתוכם שר הייתי מצפה ליותר. ולו רק בגלל מספרם המועט.

אני נזכר למשל בח"כ זהבה גלאון ממרצ. שעל אף היותה מסיעה קטנה היה לה פה גדול. לא היה יום שהיא לא כיכבה באמצעי התקשורת, לא היה יומן בוקר שלא נפתח ב"לא יעלה על הדעת" שלה. אמנם דבריה היו ברובם שטויות, אולם הם קבעו את סדר היום הצבורי של אותו יום ובעצם היא שקבעה את השיח הצבורי הישראלי. למה הבית היהודי לא לומד ממנה? כשאורי אורבך היה שדרן בגל"צ היה לו יותר מה לומר לצבור הישראלי וקולו היה מושמע יותר מאשר כיום כח"כ מחמד מהבית היהודי. השר הרשקוביץ' מתראיין רק אם זה קשור לתחום משרדו ותו לא, או ביום השואה כבן לניצולת שואה.

כאשר למשרד המדע קשרו גם את האחריות לתקציבי השירות הלאומי, מתקבל הרושם שהשירות הלאומי הוא עסק של דתיים ולא אינטרס של המדינה. זה סידור עבודה לבוגרות אולפנא להוצאת המרץ בין התיכון לאוניברסיטה, וחבל, כי הן עושות עבודת קודש ולמדינה יש ערך מוסף בפעילות שלהם. חוץ מזה ששרות לאומי זה לא עסק לדתיות אלא לאוכלוסיה כולה, ותמוה שאין הבית היהודי נרתם ל"שרות לאומי לכל" ומשאיר זאת למפלגות אחרות – את זה לא מצליח הבית היהודי לשדר.

ומה באמת מעסיק את בוחרי הבית היהודי? שום דבר מכל מה שנמנה לעיל!!

אין לבית היהודי בסקירה של חבריו שום מילה על בתי המשפט, המשטרה, השב"כ, צה"ל, מדיניות החוץ, סל הבריאות, האיום האירני, ההתבוללות, המסתננים מאפריקה, ילדי הזרים, בקיצור הבית היהודי חי עמוק עמוק בבית, איך דאגנו לכיתת גן פה, לעוד תקן לעסקן שם ולעיגון תת סעיף זניח לאנ"ש בתקציב המדינה.

ככה לא בונים מדינה!! ככה לא מגיעים לשלטון!! ככה מתאיידים!!

חושיהם המחודדים של עסקני המפלגה כבר מריחים את ההתאיידות, ובצר להם מוכנים אפילו לחבור למפלגה הצרה להם "האחוד הלאומי". לא פלא שמי ששכל בקודקודו, מצביע ברגליים וחובר למפלגות שלטון. ככה הבינו "סרוגים" רבים שעזבו את "הבית היהודי" למגינת לבם של פעיליו ועברו לליכוד, לישראל ביתנו ואפילו לקדימה.

אם הבית היהודי לא יעשה סוויץ' באג'נדה שלו, יתנער מכל העסקנים מלחכי הפנכה, הסמוכים על שולחנו, ויתחיל לראות עצמו כמפלגה ממלכתית בעלת יומרות להנהיג את המדינה, מהר מאד ייהפך הבית היהודי לעוד אתוס בתולדות המדינה, שמה שיישאר ממנו זה מוזיאונים ומצבות הנצחה. קולו יהיה דומם כמו קולם של כל מי שמצבה מכסה אותו בבתי החיים.