הבוקר, שר הביטחון והשר לביטחון הפנים סיכמו על הקמת צוות משותף, שיבחן את אופי השירות של משרתי החובה בשב"ס בפרשת "הסרסור בסוהרות".

באמת נראה לכם שזה הפתרון? צוות שיחקור את אופי התפקיד של המשרתות בשב"ס?

כאילו שעצם התפקיד שלהן הוא הבעיה.

במקום לשים את האצבע על הבעיה האמיתית, שהיא האסירים הביטחוניים והמפקדים שהרשו לעצמם 'לעשות שימוש' בחיילות שלהם, מחליטים לשים דגש על התפקיד של הנשים.

בעיני, זה שווה ערך ללהגיד לנשים להתלבש צנוע כדי שלא יאנסו אותן.

עצם העובדה שגנץ ובר לב חושבים שהפתרון הוא הרחקה של נשים מהאסירים הביטחוניים מציבה את הקורבנות בעמדה הבעייתית, האשמה אפילו, בעוד האנסים בסך הכל עשו מה שהם רוצים.

לאסירים מותר לאנוס, למשרתות אסור להיות באזור, ככה נשמור עליכן.

תודה על המחשבה.

צוות החקירה המהולל יבחן מחדש את התפקידים המיועדים לנשים ובמידת הצורך יאפיין מחדש את התפקידים והמשימות שיוטלו על המשרתות.

כלומר, במילים אחרות הם אומרים לנו הנשים, בשביל לשמור עליכן מידיהם של האנסים, אנחנו נבחן איזה תפקידים מתאים שתעשו ואיזה עדיף שלא כדי שלא יפגעו בכן. בשבילכן. מחמם את הלב.

אבל בואו, הבעיה בפרשת "הסרסור בסוהרות" היא הרבה מעבר לכותלי כלא גלבוע.

הבעיה היא העובדה שגברים בעלי תפקידים חושבים שיש להם כוח על הנשים שעובדות תחתיהן, גם בשנת 2022 כשחשבנו שהתקדמנו מספיק.

גנץ ובר לב בוחרים לשים פלסטר קטן, קטן מאוד אפילו, על בעיה עצומה.

במקום להעניש את הפוגעים, לנקוט בצעדים מחמירים כנגדם ולהוכיח להם שהבעיה היא קודם כל הם. בוחרים להעניש את הקורבנות ולהרחיק אותן, ולעטוף את זה בהסבר מלבב על אופי התפקיד והרצון לשמור עליהן.

אל תשמרו עלינו ככה. אנחנו מספיק חזקות לשמור על עצמנו.

תשמרו על חיות האדם שמסכימים לעצמם לפגוע בנשים, תעצרו אותם, תחזיקו אותם בכלובים בהם הם אמורים להיות, הרחק מבני אדם בכלל.

לא אנחנו הבעיה, לא המשרתות בכלא גלבוע הן הבעיה, תפתחו את העיניים.