מחאה על נהגי המוניות: ההתנהלות במעבר הגבול טאבה לא עושה לעוברים בו חיים קלים, אבל הישראלים לא מפסיקים להגיע. עשרות אלפי נופשים כבר עברו את הגבול מאז תחילת החודש בדרך לסיני, והיד עוד נטויה.

על אף תורי הענק, חוסר היעילות המשווע בצד המצרי וההתנפלות על התיירים, אלפי אנשים ביום לא מוכנים לוותר על פיסת גן העדן.

בימים האחרונים, נראה שאפילו הסבלנות של המכורים לסיני, פקעה. ישראלים רבים שעברו את הגבול השבוע, טוענים כי נהגי המוניות סמוך למעבר טאבה בצד הישראלי מתאגדים, מסרבים להפעיל מונה בניגוד לחוק, ודורשים מחירים מופקעים עבור נסיעה של דקות.

מעבר הגבול שאמור להיות קליל וקצר, הפך לסיוט שאורך שעות ארוכות ושעלותו גבוהה ביותר. בפני העוברים עומדות מספר אפשרויות:

הראשונה, טיסה לשארם א שייח. זו אופציה לא רעה ולא מאוד יקרה, אך מסתבר שלא ניתן להיכנס מהאוויר ולצאת מהיבשה ולהפך, אלא להיכנס ולצאת מסיני באותה הדרך, מה שגורם לרבים לוותר על התענוג.

השנייה, להיכנס עם רכב לסיני, מה שלא אפשרי עם רכב חברה למשל, או ללא אגרה ספציפית לרכב שניתנת עבור יום מסוים. אם תרצו להיכנס עם הרכב ביום אחר, לא תוכלו.

השלישית, להגיע לגבול ללא רכב, להמתין שעות ארוכות במעבר ובצד המצרי, לפגוש נהגי מוניות שדורשים מחירים מופקעים עבור הנסיעה הקצרה.

מי שבוחר באפשרות השלישית ומגיע ללא רכב לגבול, נתקל גם הוא בבעיה. אין חנייה באיזור הגבול, ומי שחונה בקרבתו חוזר לרכב עמוס בדו"חות חנייה של 250 שקלים ליום. אם תרצו לחנות בעיר או מחוצה לה ולהגיע במונית, הנסיעה שאורכת כמה דקות תעלה בין 80 ל-150 שקלים.

ההמתנה יכולה להגיע לשמונה שעות (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

הישראלים יודעים להתלונן, אך הפעם נראה שמדובר בטענות שדורשות התייחסות.

"נהגים מקללים כשמבקשים מהם להפעיל מונה, לא משנה אם אתה צעיר או מבוגר", כתבו בקבוצת הפייסבוק "אוהבי סיני", המונה כמעט 200,000 חברים.

"אומרים מחיר, ואחרי שאתה עולה לרכב הנהג מעלה את המחיר, וכך עושים גם למבוגרים בשעות הקטנות של הלילה. כל עניין מעבר הגבול נהיה מסחרה משני הצדדים".

"גם גט טקסי נכנסו לקומבינה", כתבה מגיבה נוספת "רק אחרי וויכוחים ותזכורות שזה לא חוקי, הנהג אולי יפעיל מונה". נהגי המוניות שבאזור הגבול גובים מחירים גבוהים ביותר עבור נסיעה קצרה של דקות ספורות מהגבול למרכז העיר, לחנייה או לשדה התעופה.

"זה נקרא שוק חופשי, היצע וביקוש", כתבו בקבוצת הפייסבוק. אך הקוראים לא קיבלו את הטיעון. "ממש לא". ענו. "זה נקרא קרטל".

הנהגים מסרבים להפעיל מונה, וגם נסיעה של חמש דקות יכולה להגיע למחיר של למעלה מ-50 שקלים. הישראלים מתעקשים כי במקרה הזה, לא מדובר בצעד לגיטימי ובתחרות חופשית, אלא בניצול.

לכל מי שנתקל בנהג המסרב להפעיל מונה, ממליצים לצלם את המונית, לכתוב את מספר הרכב ולהתלונן במשרד התחבורה. בימים האחרונים הזעם בקרב המטיילים גובר והקריאה עולה דרגה- "להחרים".

חשוב לציין כי קיימת אפשרות להגיע באוטובוס ציבורי מתוך אילת, אך גם היא לא אידיאלית.

בין התחנה האחרונה למעבר הגבול עצמו מפרידה הליכה של עשר דקות, דבר שעבור חבורת צעירים אינו סיפור גדול, אך כשמדובר במשפחה עם ילדים קטנים או במבוגרים, הוא לא נותן את המענה.

"ידענו שההמתנה תהיה ארוכה מאוד והגענו באמצע הלילה, עם תינוק בן פחות משנתיים", מספרת עפרה הרשקופ. "למרות שהגענו בשתיים וחצי בלילה, המעבר לקח כמה שעות טובות. למי שהגיע קצת אחרינו, זה כבר היה כפול".

המתנה של שעות באמצע הלילה. משפחת הרשקופ

עפרה ועמיחי נערכו מבעוד מועד ותכננו להיכנס עם הרכב לסיני, בעיקר כדי להקל על בנם במעברים הארוכים. אך בגלל שאת אגרת הרכב הם הזמינו ליום ראשון ולא למוצאי שבת, סורבו. "נאלצנו להשאיר את הרכב רחוק מהגבול, התור היה ארוך, אבל הכל בסדר. מגיעים לים ולא צריך יותר כלום".

כמו עפרה ועמיחי, רבים מהישראלים עוברים דרך מייגעת ומתישה בדרך לחלקת האלוהים הקטנה שמעבר לגבול, אבל שוכחים אותה מהר מאוד. המחירים הזולים, המים הצלולים והאווירה המיוחדת של סיני, תחזיר אותם שוב ושוב. נקווה שפעם הבאה, מהר יותר.