למה לגיטימי להתחבק עם אנשי "יש עתיד", אשר נלחמים בעוז כנגד צביונה היהודי של מדינת ישראל, אבל אסור לבטא קרבה כלפי ציבור שומרי תורה ומצוות שיש לנו מחלוקת עימו?

למה דרוזים אשר משרתים בצה"ל נחשבים כאחים, אך אל חרדים לומדי תורה שאינם משרתים, מתייחסים כאויבים?

למה כשעיתונאים חרדיים שפלים מבזים תלמידי חכמים אנחנו נזעקים (ובצדק), אך כשעיתונאים "שלנו" כותבים שאין להם בעיה שתיסגר ישיבת מיר, או מתייחסים בזלזול לתלמידי חכמים חרדיים, זה נראה לנו בגדר הסביר?

למה מותר לרבנים מתוכנו לדגול במגמות ליברליות ביותר ועדיין להיחשב כמיינסטרים, ולעומת זאת, אם רבנים נוטים לכיוון השמרני יתר על המידה (לפי אמות מידה מיוחדות של אי אלו גורמים), הם זוכים לחרפות ולגידופים, ומוקעים כמי שאינם שייכים לציונות הדתית.

למה יש כאלו שמרשים לעצמם להתבטא בעד חוק הגיוס, ואוי לו למי שיחשוד בהם שהם נגד התורה, אך כשרבנים מתוכנו תומכים בהליכה לעצרת משום שהם סבורים שזו טובת המדינה, מותר להציג אותם כאנטי ציוניים וכמבזים את צה"ל וחלליו, למרות שכולם יודעים, שאותם רבנים רואים בשירות מצווה גדולה ועצומה.

למה אלו שנזעקים עקב המתקפות על ישיבות ההסדר, לא מצליחים לראות את החוט החורז בין מתקפות אלו לבין דברי לפיד כי ההתנתקות הייתה דרך לנקום בציונות הדתית, הכפייה על שמיעת שירת נשים בצה"ל והדחת צוערים בשל כך, המחאות על כמות הדתיים בבה"ד 1 ובשב"כ (כולל על הכיפה של ראש השב"כ), הקיצוץ בתקציבי הישיבות, הקיצוץ בקצבאות הילדים, השטף של החקיקה בענייני דת ומדינה וחוק הגיוס?

==

הרב אבנר פורת הוא תושב גיתית מרבני דרך אמונה.