לתשומת לב שקד: כמה מצביעי ימינה נשארו איתה?

סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג מספר נתונים מעניינים בנוגע לתפיסת הציבור לגבי הבחירות הקרובות, בהן האחוז הנמוך של מצביעי ימינה שמתכוונים לחזור על הצבעתם.

רבע ממצביעי הגוש שהרכיב את הקואליציה טרם החליטו למי להצביע בבחירות הקרובות לעומת 12% בלבד ממצביעי הגוש שהרכיב את האופוזיציה. 75% ממצביעי גוש האופוזיציה לשעבר יצביעו שוב לאותה מפלגה לעומת -45% ממצביעי גוש הקואליציה לשעבר

החברה העברית – שיעור הצבעה נמוך

בכל הנוגע להצבעה בחברה הערבית, 21% מהמצביעים הערבים שדיווחו שהצביעו בבחירות האחרונות ענו כי אינם מתכוונים להצביע הפעם. בעוד בקרב היהודים שהצביעו בבחירות הקודמות רק מיעוט זעיר (2%) ציינו שאינם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות.

הכלכלה בראש, הביטחון זניח

עמדות המפלגה בנושא יוקר המחייה והכלכלה הן כיום הגורם הראשון (44%) בהחלטת הציבור הרחב עבור איזו מפלגה להצביע. במקום השני בחשיבות זהות העומד בראש המפלגה בשיעורים נמוכים בהרבה (24%). שיעור נמוך בחרו בעמדות המפלגה בנושאי חוץ וביטחון כסיבה המרכזית להחלטתם לאיזו מפלגה להצביע (11%).

עוד באותו נושא

חברי ליכוד? השתתפו בסקר סרוגים ובחרו את הרשימה

חדשות סרוגים

סדר עדיפויות זה תקף בנוגע לשלושת המחנות הפוליטיים בקרב יהודים, וכן בקרב ערבים.

פריימריז או לא פריימריז?

בנוגע לשאלה האם הציבור מעדיף פריימריז או בחירה על ידי המנהיג, רוב הציבור ענה כי השיטה המועדפת עליהם היא פריימריז פתוחים (32.5%). במקום השני, נמצאות השיטות של פריימריז בקרב חברי מרכז המפלגה ופריימריז בקרב חברי ועידת המפלגה (25%). תמיכה מועטה בהרבה נמצאה לבחירת מועמדי המפלגה על ידי המנהיג (11%) או על ידי ועדה מסדרת של המפלגה (7%). יש לציין כי שיעור גבוה מאוד, כרבע מהמרואיינים, ציינו שאינם יודעים איזו מהשיטות הבאות עדיפה ביותר בעינייך לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת?