במקום בו קברתי שורש: ספר שירים וגעגוע לגוש קטיף - סרוגים

במקום בו קברתי שורש: ספר שירים וגעגוע לגוש קטיף

תמר גלבוע גרה היום ברמת הגולן, אבל הגעגוע למורג, הבית שהיה לה בגוש קטיף, לא מרפה. 17 שנים אחרי, היא מוציאה ספר שירים חדש שעוסק כולו בחורבן, בכיסופים ובגעגוע.

author-image

תמר גלבוע גרה ברמת הגולן, אם לשישה ילדים, משוררת. היא תושבת מורג, גוש קטיף  לשעבר- ליבה בדרום והיא בצפון.

תמר גלבוע

ספרה החדש, "במקום בו קברתי שורש" בהוצאת משיב הרוח יצא בימים אלה, ובו שברי זיכרונות, מילים, וגעגוע לבית שהיה ואיננו. בראיון לסרוגים, מספרת גלבוע על ספרה החדש, על הבית, ועל תשעה באב שתחושת החורבן חזקה בו גם 17 שנה אחרי הגירוש.

"התקופה הזו בשנה תמיד מורכבת, הזיכרונות צפים ללא שליטה", מספרת גלבוע. "השנה, יש לי בן חייל שמשרת באוגדת עזה, בחלקה הדרומי. קוו אווירי קצר מאוד לבית במורג. אני יושבת בביתי שברמת הגולן, ליבי מתכווץ מדאגה לבן שלי שזוכה לשרת בצבא הגנה לישראל בדרום הרחוק מאוד פיזית וקרוב מאוד ללב.

אי אפשר שלא לחשוב על האירוניה".

עוד באותו נושא

צפו: תשע שאלות ועוד אחת למגורשי גוש קטיף


19

במה את נזכרת?

לפני 17 שנה, אותו הילד שהיום חייל, היה כמעט שם. "כמה ימים אחרי ט באב מהקשים בחיי, חוויתי חורבן על בשרי, עם 3 ילדים קטנים. חיילים מוציאים אותי מהבית ואנחנו מתחילים תקופה ארוכה של חושך.

אותו ילד היה בונה בתים מקוביות והורס אותם עם טרקטור. היה בורח מהגן, עומד בחוץ וצועק יהודי לא מגרש יהודי".

הם גדלו מאז, הם טיפלו בכאב וממשיכים לטפל בו, ובט' באב ממש היום, בנה החייל שומר על כולנו עם חבריו ובעזרת ה' יחזור הביתה בשלום.

הכתיבה היא חלק מהעיבוד, היא עוזרת?

"הכתיבה בשבילי היא דרך חיים, היכולת לכתוב את הנשים שעברו, לחבר בין הזמנים". היא מסבירה, ומתארת איך המילים נותנות מרפא ויוצרות עולם מקביל, אותו אפשר לסדר באמצעות פסיק, רווח, וסימן שאלה.

"הכתיבה מאפשרת לבנות פרספקטיבות ולבחור אם להיגאל או להמתין, לתעד את שאיננו ולברוא עולמות, להתפלל, להאמין וגם לשקוע. האפשרות לתמלל את הנפש הסוערת שלי למסגרת של אותיות ותיבות, לסדר את הבלגן שיש לי בראש.

עוד באותו נושא

"ידעתי שרז מת": החיים לצד החורבן אחרי שמאבדים ילד


6

התחושות היום דומות לתחושות שלפני 17 שנה?

"הפצע של החיים אחרי גוש קטיף תמיד פתוח", גלבוע עונה. "אני חיה אתו בספירלה של מודעות שמשנה את הגובה והקרבה לכאב, אך תמיד שם.

לפעמים מדמם כמעט עד מוות, לפעמים מגליד וקצת מגרד, לפעמים רחוק ולפעמים קרוב. חשוב מאוד לדעת שגם אחרי כל השנים הוא קיים.

"התהליכים שעברתי במהלך השנים מזכירים אבל, לפעמים פוסט טראומה. כעס, כמה כעס! הדחקה, הכחשה, בכי ועצב אין סופי, לפעמים תקופות ארוכות של שקט". הזמן עושה את שלו, אבל הכאב תמיד נוכח. המצב בדרום בימים האחרונים, מציף. "פתאום משהו קטן מקפיץ את הכאב לקדמת הבמה. הימים האחרונים הם כאלה".

הספר "במקום בו קברתי שורש" נכתב על ידי גלבוע במשך 20 שנה, מהתקופה שקדמה לגירוש וממש עד החודשים האחרונים של שנה זו.

"כולו כרוך בחוט של כיסופים וגעגועים הקשורים לחיים בגוש קטיף וגם בכלל לשורשים היהודיים של הכאב, של הגלות, של צער השכינה ושל ההסתרה.".

שירים מתוך הספר:

צחוק עשה לי המפקד

נָכוֹן לְרֶגַע זֶה חֹסֶר דִּיּוּק הִיסְטוֹרִי

יֶלֶד בּוֹנֶה בָּתִּים קֻבִּיּוֹת

לוֹקֵחַ טְרַקְטוֹר מְפָרֵק

עוֹמֵד מִחוּץ לַגַּן וְצוֹעֵק צוֹעֵק צוֹעֵק תְּפִלַּת נְעִילָה

יְהוּדִי

לֹא מְגָרֵשׁ

בּוֹהֶה עַל נַדְנֵדָה הָלוּם

שַׁיֶּרֶת כָּחֹל עַל יָרֹק וּמִשְׁקְפֵי שֶׁמֶשׁ

אַתְּ נָעַלְתְּ אֶת הַדֶּלֶת אִמָּא לְבַד?

 

שׁוֹלֵחַ לִי תְּמוּנָה מִשָּׁלוֹם

תַּג עֵץ דֶּקֶל מִגְדַּל שְׁמִירָה

קַו אֲוִירִי לַבַּיִת

מְפַקֵּד עַל D9

דָּרוֹמָה מִמֶּנִּי רְחוֹקִי

עָל מָה הַמְּהוּמָה

לֹא זוֹכֵר לֵילוֹת אֲרֻכִּים מִדַּי

גַּאֲוַת יְחִידָה

לֹא מְסָרֵב יוֹם פְּקֻדָּה

_____________________________________

אֵין לִי מִלִּים לְתָאֵר

בַּיִת שֶׁלִּי, לֹא

גָּדוֹל בִּמְיֻחָד,

דֶּלֶת סְטַנְדַּרְטִית שֶׁיּוֹגֵב צָבַע,

הָיְתָה גִּנָּה קְסוּמָה וּפְשׁוּטָה,

וְגִדַּלְנוּ פְּרָחִים וְגָדֵר חַיָּה

זֶה הָיָה בֵּיתִי, וְהָיָה

חוֹל, שֶׁלָּגַעַת בּוֹ זֶה לָחוּשׁ

טֶבַע לֹא דּוֹמֵם.

יְלָדִים, יָדַיִם, יָדִיּוֹת.

כִּיּוֹרִים, כִּירַיִם, כָּרִיּוֹת, כֻּרְסָאוֹת

לָמָּה צָרִיךְ לָקַחַת אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ לְתוֹךְ

מְכוּלָה מְכִילָה מְכַלָּה מְמִיתָה אֶת מָה שֶׁ

נִשְׁאַר פַּצְמָ"ר, בֶּרֶז, רַעַף וּמַצְנֵחַ שֶׁל פְּצָצַת תְּאוּרָה

סוֹף.

עֵץ תְּאֵנָה וְעֵץ תַּפּוּחַ. גֶּפֶן

פּוֹרְקִים אַרְגָּזִים בְּמָעוֹן זְמַנִּי

צַעַר תּוֹלֵשׁ דְּמָעוֹת מֵעֵינַיִם אֲדֻמּוֹת בֵּין כֹּה

קְרִיעָה

רַעַשׁ, נְשִׁיקָה לַמְּזוּזָה, צְעָדִים לָאוֹטוֹבּוּס

שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת כָּל עוֹלָמִי, כָּכָה, עִם

תִּיקִים

כ"ו בחשוון תשס"ו

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו