היום בהיסטוריה: המרגל שנתפס ונתלה בירדן
השבוע יצאה משפחת גולדין למסע להשבת הבנים מהרצועה במהלך המאבק שעוד לא תם לתקומת העם והמדינה חיילים רבים מקום קבורתם לא נודע חלקם במשימות עלומות אחד מהם הוא יעקב בוקעי.
יעקב נולד בדמשק ועלה לארץ במסגרת הכשרת הנוער ונקלט בקיבוץ אשדות יעקב. שנה לאחר שעלה ארצה, הצטרף לגדודי הנוער של "ההגנה". השתתף בפעולת תגמול נגד תחבורה ערבית בחיפה. במלחמת השחרור לחם במסגרת הגדוד הרביעי של הפלמ"ח.
במבצע מיוחד שערך פוליטרוק הפלמ"ח בני מהרשק, אותרו שמות של חיילים נבחרים, למשימות מיוחדות. יעקב הועבר ליחידת "השחר", יחידת ה"מסתערבים" המפורסמת. אנשי המחלקה הערבית של הפלמ"ח שהתמחו בפעילות בעומק שטח האויב.
יעקב בוקעי
לאחר הקמת צה"ל הפכו ה"מסתערבים" למרכיב מרכזי בשירות המודיעין. יעקב בוקעי זכור כאיש שקט, שהשתוקק למבצעים, חונן בקליטה מיוחדת. יעקב נבחר לאחת מהמשימות החשובות והנועזות: הקמת בסיס הריגול והחבלה בירדן, ביחד עם חברו אפרים.
בוקעי ואפרים היו אמורים להיטמע בתוך שבויי מלחמת השחרור שישראל החזירה לירדן. סיפור הכיסוי שהוכן עבור בוקעי ואפרים הציג אותם כמסתננים שנעצרו בישראל. בשלב הבא הושלכו השניים לכלא רמלה, יחד עם יתר הפליטים הערביים. יחד עם שאר האסורים הם ספגו מכות מהסוהרים.
האיש הסגירני והפילני בפח
התכנית הייתה ללא דופי – אבל משהו בכל זאת השתבש. בוקעי ועוד כמה פליטים שאמרו שהם רוצים לעבור לסוריה, נעצרו ונכלאו בקישלה בירושלים. לאחר מכן הועבר לבית הסוהר בעמאן.
במכתב ששלח, שהגיע חודשיים לאחר תלייתו, הוא כותב: "אני חושב שהאיש אשר הזכרתי לפני יציאתי, הוא אשר הסגירני והפילני בפח".
ניסיונות לבדוק מה עלה בגורלו של יעקב עלו בתוהו. מגעים בין נציגי מדינת ישראל וירדן לא נשאו פרי. המלך עבדאללה אישר את גזר דין המוות שהוטל על בוקעי. ובוקעי ניתלה בכלאו בז' באב תש"ט (1949) ושם נקבר. מקום קבורתו לא נודע ולזכרו הוקמה מצבה בהר הרצל.
ייתכן שהירדנים לא ידעו שהם לכדו מרגל ישראלי, משום שיעקב לא הוציא מילה על חבריו ולא על אפרים אשר יצא עימו לדרך, שממנה לא שב. בוקעי כתב מכתב שהעבירו באמצעות אסיר שישב עימו בכלא. מילותיו האחרונות במכתב: "לא בגדתי, מצפוני וליבי נשארו ויישארו אצלכם"
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
