"שלום הרב, אנחנו לא יודעים מה לעשות. הרופא אומר שיש בעיה גנטית וכולם ממליצים להפסיק את ההריון ואנחנו פשוט משתגעים ולא יודעים מה לעשות". מעבר לקו נמצאת אשה נסערת ומבולבלת. הלחץ והדאגה נשמעים היטב בקולה ואני זה שצריך להיות כעת בתפקיד המבוגר האחראי. הרב היועץ, הפסיכולוג לעיתים, ואולי עובדת סוציאלית. להגיב ממקום שקול, אחראי ומלא חמלה ואמפתיה. זו אחריות כבדה אך שכרה בצידה- מקרים כה רבים מסתיימים בסוף טוב ב"ה. שזה שווה את הכל.
בכל יום מתקבלות במכון פוע"ה שאלות של חיים ומוות תלויים בהן. לעיתים מדובר בחייו של העובר, לעיתים בחייה של האשה ההרה. ולאחר שיחת טלפון דרמטית שכזו מתחיל הליך של בירור נוקב. הרב ידידיה לביא, רב יועץ ופוסק במכון פוע"ה ובוגר לימודי דיינות, משתף אותנו באחד המקרים שהגיעו לפתחו לאחרונה:
בשביל אלו שלא זכו עדיין. לחצו כאן לתרומה למכון פוע"ה >>
"מורן ותומר נישאו בסוף שנות השלושים לחייהם. לאחר שנה וחצי של המתנה מורטת עצבים, הם זכו להריון יקר ומרגש. הסקירה הראשונה הייתה תקינה, הידיים הקטנות והלב הפועם של העובר, ריגשו אותם עד דמעות.
המסע שלהם לזוגיות הזו ולאחריה אל ההיריון המיוחל, הציפו אותם מאוד והם ציפו בכיליון עיניים ללידה. למרבה הצער הסקירה השנייה התנהלה באיטיות. לי הם סיפרו, שהרופא נראה היה מהורהר ולא שקט. הוא עצר על אחד האיברים ובדק אותו שוב ושוב. מורן ותומר הרגישו מיד שמשהו לא בסדר. ובאמת מילותיו של הרופא ניסרו את הדממה שבחדר "אני חושש שאני מזהה פה בעיה".
תומר ומורן נכנסו בשניות ללחץ גדול. זה המשפט הכי מפחיד בסקירת מערכות הרי… אותו רופא מיעט במילים ונתן להם ביד הפניה לסדרת בדיקות שבני הזוג התייצבו לבצע כבר למחרת היום. חרדים ודואגים מבדיקה לבדיקה התמונה הלכה והתבהרה- העובר סובל מבעיה גנטית חמורה.
בשביל אלו שלא זכו עדיין. לחצו כאן לתרומה למכון פוע"ה >>
הבשורה המרה הכתה את מורן ותומר בצער גדול. הם לא יכלו לשאת את המחשבה על הפסקת הריון. פסיקה שהכריעו מיטב הרופאים המומחים, הגנטיקאים וחברי המשפחה איתם התייעצו. "אין מקום לספק" פסק בנחרצות אחד הרופאים.
מורן התקשתה להתמודד עם המסקנה האיומה הזו, ולא הבינה איך היא הולכת להיפרד מהילד הזה, היקר כל כך, הצומח ברחמה. חרדות מילאו אותה והיא חששה שלא בטוח שתזכה להרות פעם נוספת ואולי בכלל לא תהפוך לאמא לעולם הרי היה להם כל כך קשה להיכנס להריון.
על אף שהזוג אינם שומרי תורה ומצוות, שניהם ביקשו בשעתם הקשה להתייעץ עם רב תלמיד חכם ולקבל דברי חיזוק. הרב המקומי בקהילתם הפנה אותם אלינו למכון פוע"ה ואני זכיתי להיות השליח שלהם.
עברתי על כל המסמכים, התייעצתי עם רופא מומחה שהזמין אותם לעבור בדיקות נוספות אצלו. הצלחנו בעזרת קשרים וידידים לסדר להם תור במהירות שיא. לאחר סדרת בדיקות נוספת, פסק הרופא שאמנם יש לעובר בעיה גנטית לא פשוטה אבל המצב הרבה פחות חמור ממה שנאמר לבני הזוג. הילד יכול לחיות, אמנם עם קשיים מסוימים, אבל עם הטיפול הנכון הוא יכול להביא שמחה גדולה להורים שלו ולתפקד בצורה טובה.
תומר ומורן התלבטו בדבר השלכות העניין ולבסוף החליטו להמשיך עם ההיריון.
שמחתי הגדולה ביותר היא לקבל הזמנה לברית של תינוק שרק אני והוריו יודעים מה היה עלול להיות גורלו… לפני חודשיים נולד למורן ותומר בן. הם לא הפסיקו להודות לנו ומבחינתי כל שעשיתי היה להיות 'שדכן' בין הרופא הנכון למקרה הנכון. השתדלתי לזרוע בהם תקווה ואמונה ולחזק אותם בבחירתם להמשיך את ההיריון.
בשבוע שעבר קיבלתי תמונה מהברית ולצידה המילים: "אנחנו אמנם לא דתיים אך בזכותכם חווינו שינוי ענק בחיינו.
"אנחנו מאמינים שאסור לנו לוותר על אף אחת ואף אחד", אומר הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה, "כפשוטו. כל זוג, כל רווקה מעוכבת, הם הורים פוטנציאלים לנשמות קדשות. ואנחנו כאן כדי לסייע לכולם. ככל שמכון פוע"ה מגיע ליותר מקומות ויותר תחומים, אנחנו מגלים עד כמה הביקוש עולה ונזקק. השטח צמא לסיוע הזה, לחיבוק הזה ואנחנו כאן עבורו כבר 33 שנה ומוכנים תמיד לתת את כל הידע והנשמה".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים