הנביאים ואחריהם חכמינו קבעו שקלקול בדעות חמור לאין שיעור מפגם במידות. המשמעות היא שאם אנחנו פוגשים סיאוב מוסרי, כדי שנחפש תשובה במערכת תפיסות העולם. הדעות – הן הכוח המזין את המידות.

כך גם יש לבחון את השנה האחרונה בה עמדה למולנו ממשלת 'שינוי' הנתמכת בעוצמה בנציגיה המובהקים של הציונות הדתית. רוב הציבור הדתי דוחה אותה כפי הנראה, מה שמחייב אותנו להבין איפה מתרחשת הסטיה. מה הן הדעות שחוללו את האסון הזה?

הבירור הזה מוכרח להיות נוקב, משום שבלעדיו נמשיך בטעויות הרווחות בתוכנו, אלו שמייצרות בסוף גם מהלכים פוליטיים מסוכנים לעם ישראל. בכדי להקל את מלאכת הבירור ועל מנת לעשותה בצורה נקיה עד כמה שאפשר, אני מבקש להתמקד בהתנהלותו של מתן כהנא דווקא ולא בזו של בנט.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארכיון (צילום: ערוץ כנסת)

עד לפני כשנה, כהנא היה דמות המופת של הציונות הדתית; מודל לחיקוי עבור צעירים רבים. אדם שהקדיש כשלושים שנה לביטחון המדינה. אישיות נדירה שנהנית מכישרון, תעוזה ומסירות ששירת שירות משמעותי בסיירת מטכ"ל ולאחריו כטיס קרב ומפקד טייסת.

לאורך שירותו שמר כהנא על אורח חיים דתי והיה קשור לתורה וללומדיה, וכשפנה לפוליטיקה אך טבעי היה שיתקבל הצעד הזה מתוך אמון שהוא בא לשקף את הערכים היקרים הללו. אני מציע שלא לפקפק בכנות כוונותיו, קודם כל מצד האמת ולבד מכך – כי דווקא אז קל יותר להתווכח ולהוכיח אדם על טעותו.

המקרה המוזר של כהנא מניח בפנינו את החובה להתבונן באידאולוגיה שמאחורי המהלך שבעיני רובו המוחלט של הציבור הדתי היה מופרך. אמנם בתחילת המהלך קסמה תפיסת עולמו לרבים, אבל למרבה המזל ההשגחה זימנה לנו הקמת ממשלה כל כך הזויה, מה שגרם לרבים להתפקח ולהתנער מהצעד הזה.

אז איפה הטעות בעצם? איך הרזומה העשיר והכל כך יהודי הזה, הוביל את המדינה לממשלת כל אזרחיה? מה קורה פה? התשובה לעניות דתי היא בחוסר היכולת לתת מענה ראוי לשאלה הפשוטה: "מי אנחנו?" מהי הזהות שלנו ומתוך כך מה תפקידנו בעת הזו.

בשירותו הארוך ראה כהנא לצידו אנשים רבים, טובים וערכיים, המסורים לעמם ולמולדתם באופן נעלה. אותם חברים לנשק שלצידם שירת במשך 30 שנה היו בעלי דעות שונות, רובם היו ככל הנראה לא דתיים ולא ימניים. מה יותר טבעי מלחשוב בתמימות שאת המודל הזה אפשר לארגן גם סביב שולחן קבלת ההחלטות? כשנשב יחד לשולחן הממשלה ונבקש את הטוב לישראל.

פה בדיוק נעוצה הטעות המרה. האחווה והרעות הנעלים מן השירות הצבאי ומן המבצעים המשותפים, מוכרחים לבנות בתוכנו יחס של כבוד, הערכה והוקרה כלפי חברנו, ולא משנה לאיזה מחנה פוליטי הם שייכים. אבל אהבה זו אסור שתסמא את עינינו מלראות את הפגמים והסכנות שבדעות, אותן רכשו במהלך חייהם במוסדות החינוך שבהם מחקו את הזהות היהודית מסדר יומם.

כאשר אח עושה מעשה שמסכן את כולנו אסור לשתף עימו פעולה. אדרבה! עלינו לעצור אותו ולהעמיד אותו במקומו. גם למענו! אהבה אין פירושה לתת לאחים יקרים ואהובים, ככל שיהיו, להוביל אותנו אל התהום.

קשה להבין איך כהנא וחבריו לא ראו מה שהמון העם הבין – ממשלת ישראל דוהרת להקמת מדינת כל אזרחיה. תוך חניקה איטית של כל ערך וכבוד לאומיים. כדי להבין זאת לא היה צורך ללמוד שיעורים ארוכים בישיבות, המון העם הזועק חמס הבין זאת היטב בחושיו הטבעיים.

חכמינו הורו לנו שאם הלכה רופפת בידינו "פוק חזי מאי עמא דבר" ללכת לעם ולראות איך הוא נוהג ומה הוא חושב. וההמון זועק. ולא, הוא לא ביביסט נבער מדעת שלא מבין מה קורה. הוא מבין יפה מאוד ועמוק יותר מהרבה חכמים בעיניהם שלא הבינו את התמונה.

'קול המון כקול שדי' – להיות קשוב להמון העם, זו לא בושה, אלא  אדרבה – גדולה. הקול הזה מייצג באופן העמוק ביותר את האמת האלוקית שגבוהה מחכמתם של חכמים. כך הם ישראל – אם לא נביאים הם – בני נביאים הם. הזהות שלנו לא יכולה להיבנות רק מתוך העולם הרציונלי, אנחנו מוכרחים להיות קשובים לקולו של ההמון המייצג למולנו את קול ד'.

טעויות רבות ומרות היו נמנעות מאיתנו אם היינו ענווים מספיק להיות חלק ממנו. אחרי שנדע מי אנחנו נוכל לתת תשובה גם לשאלת השליחות המיוחדת שלנו. יש סיכוי שלא נתבלבל לחשוב שמניעת בחירות חמישיות או סלידה מנתניהו, גוברים על סכנת אבדן המדינה היהודית.

=======

הרב נעם ממן הוא חבר צוות במכון אח"י (אסטרטגיה חינוכית יהודית) ואחראי על פיתוח תוכניות והשתלמויות למורים הורים ולנוער. מחבר סדרת ספרים 'בחינוך ואמונה'