אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

כששום דבר לא משתווה לערך השוויון

אם נקודת המוצא היא שוויון מוחלט בין האנשים, כל מגיני ה'הסדר' או מתנגדי הגיוס לבנות יכולים להמשיך לגונן על עמדתם בשלל מאמרים, הקרב שלהם אבוד מראש. הרב אבינדב אבוקרט מעדיף את סמל המגן דוד על סמל השוויון

כששום דבר לא משתווה לערך השוויון

רוחות של שוויון נושבות במחוזותינו: בנטל הצבאי, בזכויות על הארץ, בתנאים למשפחות מחודשות, לפליטים ותושבים והרשימה רק מתחילה. לכאורה, אין ערך טבעי יותר מן השוויון, יסודתו בתיאור הבראשיתי של שוויון הזכר והנקבה וצלם האלוקים השורה על כל אדם וסופו בתפישות החברתיות העדכניות ביותר הנלמדות בפקולטות למדעי החברה באקדמיה. אבל טבעי ככל שיהיה, אסור שהשוויון יהיה ערך בלעדי. כזה שכל הערכים האחרים לא שווים כלום לעומתו ושסתירה בינו לבין אידיאל שונה תוכרע מראש לטובת השוויון העליון.

בטעות הזו, טועים רבים ורבות מנושאי דגל השוויון: פמיניסטיות רדיקליות המבטלות מול מתן פריווילגיות טוטאלי שיקולים כמו: מסורת, נורמות, הלכה ופרקטיקה; ארגוני זכויות אדם שמאמצים כל פליט כאילו היה ישראלי ומתעלמים משיקולי פנים ולאום; פעילי דת הפועלים לביטול כללי רישום לנישואין שאינם שייכים למדינת כל אזרחיה.

כולם, כולם מתעלמים מכל שיקול שאינו שוויוני טוטאלי, הוא פשוט לא שווה בעיניהם מאומה.

את זה לא מבינים כל משיבי רוחות ההשתוות בימינו. אולי כבריחה מדיון בערכים אחרים, מורכבים יותר ורוחניים למדי, העוסקים בתחום השוויון בנטל הצבאי מתעלמים מכל ערך אחר. מבחינתם, שלוש שנים צבאיות הם הפרמטר היחיד להערכת אדם ותרומתו לאומה בארצה. עשית שירות לאומי פחות משנתיים?, שרתת ב'הסדר' רק שישה עשר חודשים?, התנדבת למד"א במקום שירות צבאי? – נפסלת. כי זה הפרמטר ואין בלתו. ערכים כמו תרבות יהודית, סיוע חברתי, תרומה קהילתית, רווחה פיננסית – כולם מתגמדים מול הערך הנשגב של החרב והרומח. כל מגיני ה'הסדר' או מתנגדי הגיוס לבנות יכולים להמשיך לגונן על עמדתם בשלל מאמרים, הקרב שלהם אבוד מראש.

לכאורה מה בדיוק הבעיה, צריך הרי מדרג ערכים ולא יזיק אם שוויון יעמוד בראשם ויגבר על כל סולם האידיאלים במקרה של סתירה. שוו בנפשכם, שכולם יהיו שווים לכולם ולא יהיה צורך להתייחס לכל הבדל המכסה על נפש החיים. האמת היא, שיש בעיה ולא אחת אלא לפחות שתיים.

כי שוויון מתחלף ברגע למושגים אחרים כמו דמיון וזהות. כשכולנו שווים, אז 'שלי שלך ושלך שלי'. אם הסטודנט והמנכ"ל שווים בכל הקניינים, הרי שאסור שלמנכ"ל יהיו שתי דירות והסטודנט הצעיר יגור באוהל ברוטשילד. כולם זכאים לאותו תקציב ואותה הכנסה, הם לא רק שווים בזכויות החיים והתנאים אלא גם ביתרת חשבון הבנק שלהם. מי שלא מבין עדיין את הפרובלמטיות ומוקסם מתיאור הנדל"ן, מוזמן לעיין בקורות חייה של אימא רוסיה שבניה זנחו אותה.

הבעיה רק הולכת ומחמירה, אם אני ואתה שווים הופך בקלות ל'אני ואתה לא שונים'. כולם, כולם עיסה דביקה של גוש אחיד ומאוחד. אין הבדלי עם, מגדר, לאום ואישיות – לא רק בשוויון הזכויות האלמנטארי, שבאמת לאמיתה אין עליו חולק, אלא בזהות האישית. כשממשיכים עם זה, הרי שגם החיות שוות לחלוטין לאדם וכל משחטה עירונית היא למעשה מחנה השמדה נאצי. זה נשמע מוקצן אולי, אבל כשהסיסמה השוויונית 'זכות לחלוק וחובה לכבד' מוחלפת בסיסמה הדמיונית (תרתי משמע) 'האחר הוא אני' – אין מנוס מהאמירה הזו.

שלא לדבר על כך, שהשוויון אינו חרב פיפיות. פעמים רבות, השוויון מופנה לאלו ששווה לנו להתייחס אליהם בשוויונות. זה מתייחס בשווה למסתנן אריתראי אבל מתעלם בשוויון נפש ממתנחל, ההוא משווה בין זוג חד מיני ובין הורים משני המינים אבל הסמכות הרבנית לא שווה בעיניו ובכלל – סימן השוויון לא מונח אצל כולנו בכל משוואת ערכים.

כי הסימן הזה, שני הקווים המקבילים, אינו סמל מוחלט. סמלו של העם היהודי היה מגן דוד, זה שמכיל בו קווים מקבילים ומצטלבים. זוויות חדות ומשולשים רחוקים, כולם מתנגשים זה בזה, נוגעים-לא נוגעים, היוצרים צורה מורכבת אבל מלאה סימטריה מרתקת. סמל השווה הוא חלק מקווים אלו אבל יש קווים אחרים – מבדילים ומפרידים, שגם הם מופיעים בו. כולם נכללים בסמל הזה, שהוא כל כך הפוך אבל גם מאוד ישר. שווה לחשוב על זה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
מאמר לעניין
ישראל חורי | 23-02-2014 12:27
2
בלי שיוויון - כל דאלים גבר
יוסף הרוש | 23-02-2014 23:14
אלימות אינה רק שימוש בכח פיזי, אלא גם סחיטה של הקואליציה על ידי מפלגות סקטוריאליות. האחיזה בקרנות המזבח כדי לברוח מחובות איננה קשורה לסימטריות מלאה בין עניים לעשירים.