לקראת הפריימריז בליכוד בחודש הבא, תנועת "מטות ערים", ארגון ימין ותיק, מפרסם דירוג של כל חברי הכנסת של מפלגת הליכוד, לפי דירוג של עשייה בתחום של סוגיות לאומיות, בדגש על שמירה על יהודה ושומרון.

בארגון מדדו את חברי הכנסת של הליכוד בין השנים 2019-2022, לפי הישגים כמו מאבק למען ההתיישבות הצעירה ונגד השתלטות ערבית על שטחי C, וכן בסוגיות משילות, משפט, והמאבק בטרור.

לפי הדו"ח, שמתפרסם כאן לראשונה, במקום הראשון מגיע ח"כ מיקי זוהר עם 65 הישגים.

אחריו ממוקמים חברי הכנסת יריב לוין, שלמה קרעי, קטי שטרית ויואב קיש.

טבלת הדירוג המלאה

בתחתית הרשימה נמצאים חברי הכנסת מירי רגב, ישראל כץ, אורלי לוי אבקסיס, יובל שטייניץ ודוד ביטן.

אגב, הסיבה ששמו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לא מופיע ברשימה, זה מכיוון שהוא לא מתמודד בפריימריז.

איך מכינים דו"ח כזה?

מטעם ארגון "מטות ערים" הכינו הסבר מדוייק לאופן שהם מכינים את הדו"ח, צורת הדירוג של הח"כים, והסיבה שהם מעניקים מידה רבה של אמון ברשימה שהם מפיקים.

"כדי להפיק את דו”ח מטות ערים אנו אוספים לכל אורך הקדנציה הישגים מאמצעי התקשורת בישראל, מאתרים פלשתיניים וזרים, מאתר הכנסת, מלשכות הח”כים בעצמם, מראיונות אישיים ומידע אישי של המתנדבים. מלאכת האיסוף היא “בזמן אמת”, אם למשל ביקשו מאיתנו לגייס ח”כים למטרה כלשהי, אזי למחרת, נזדרז לשאול איזה ח”כים באמת הגיעו. כדי ללקט הישג, צריך קודם כל להבין מה הושג, האם בכלל קרה ומה קרה ואחר כך, וזה בדרך כלל קשה יותר, צריך לברר מי היה אחראי על ההישג, הישג של איזה שרים או ח”כים זה."

"גם כשיש לך מכתב ביד עם חתימות מקוריות של ח”כים, תמיד יהיה ח”כ שקשקש את חתימתו באופן לא קריא, למשל. קושי אחר הוא, כי ח”כי הימין באמת נמצאים בלחץ, אנו דורשים מהם מידע כשהם בסערה של עשייה, אבל הם יודעים, שהח”כים שהם גייסו, מגיע להם לקבל את התודה שלהם. באשר לחומר שנאסף מלשכות הח”כים, אנחנו בודקים את מהימנותו, מפני שהדובר שאוסף את החומר הוא בעל אינטרס שונה מן האינטרס שלנו, כי מי שמשלם את משכורתו הוא הח”כ – לא הציבור. לפעמים דובר של שר יטען שהשר שלו הצביע כך וכך, ובפועל לאחר בדיקות, מסתבר שהצבעה כזו לא התקיימה, או טרם התקיימה אז ה'הישג' הזה לא נכנס לדו"ח. וכן, לא תמיד הדובר מתמצא בענייני ארץ ישראל ולכן לפעמים יוצא שח”כ שלח 20 הישגים שמתוכם רק מעט קבילים אבל לפעמים יוצא שח”כ שלח 15 הישגים ואנו מאתרים הישגים רבים נוספים שהדובר עצמו לא מצא."

ישיבת הליכוד, ארכיון (צילום: בנצי רובין, סרוגים)

"השלב השני בהפקת הדו”ח מתבצע כשנודע שיש פריימריז או בחירות או סיבה אחרת “לסגור דו”ח”. רק באותו זמן, אנו סופרים מספרית, כמה הישגים השיג כל ח”כ. כלומר עד השלב הסופי אנו בעצמנו לא יודעים איזה ח”כים ייצאו עם ידם על העליונה. חשוב להדגיש שהפרשים קטנים בין ח”כים אינם חשובים, מה שחשוב הוא שיש ח”כים בראש הרשימה שבאופן ברור עושים פי 2 ופי 3 ויותר, מח”כים בתחתית הרשימה, ואז, סליחה, אין שום הצדקה לתת לאותם ח”כים בתחתית, את הקול שלך."

"הפקת הדו”ח היא תהליך קשה אך מלא סיפוק. רוב הבוחרים בסניפים העירוניים הגדולים, לא נשמעים להוראות של הבוסים שלהם ומחפשים בסתר מידע אמיתי שהם בדרך כלל לא מקבלים – רק אם במקרה הם שמעו על מטות ערים. ביום הפריימריז אתה רואה בוחרים שממש מנערים מעצמם את כל הזועקים עליהם: “תצביע לראובן כהן!!” “תבצעי לשמעון לוי!!” ואילו אנחנו קוראים: “אידאולוגיים! מתנגדים למדינה פלשתינית!” ואתה רואה בוחרים שניסו לרוץ לתוך הקלפי, מפרססים ובאים אלינו לקחת רשימה שמבוססת על עובדות וערכים."

"אנחנו הרי לא מדרגים אף ח”כ. בדו”ח מטות ערים המעשים שלהם מדרגים אותם, לא אנחנו. רוב הבוחרים רוצים לראות רק את טבלת הסיכום. אבל יש שמדפיסים את הדו”ח מ-א עד ת, עשרות עמודים, על מדפסת ביתית רעועה, ועוברים דף דף כדי לוודא מי עשה הכי הרבה למען ארץ ישראל, מתפקדי הליכוד הם באמת אנשים ימניים."