אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, עד סוף השבוע הבא חברי הכנסת יחתמו רשמית על תעודת הפטירה של הכנסת ה-24, וישלחו את אזרחי ישראל לסיבוב בחירות חמישי בקלפיות.
התהייה המרכזית שמוסכמת על כולם, זה האם משהו ישתנה עכשיו, שלא קרה מאז 2019? והאם המצביעים יכריעו באמת את עתידה הפוליטי של מדינת ישראל?
אחד המאפיינים הבולטים בסבבי הבחירות הבלתי נגמרים, הוא פיצול מחנה הימין לרסיסי מפלגות, שפעם אחר פעם מנע הקמת ממשלה ובשנה שעברה אף הוביל להקמת ממשלת בנט-לפיד, וזריקת רוב המחנה הלאומי לאופוזיציה.
למען האמת "האשמה" לא נופלת על כל מפלגות הימין. הליכוד, ש"ס ויהדות התורה, נשארות יציבות, עקביות ובעיקר בטוחות מעל אחוז החסימה. הן בנויות על מנגנונים חזקים וקהל יעד יחסית ברור.
את האצבע אפשר בעיקר להפנות לאלקטורט הציוני-דתי, שמתעקש כל פעם להסתבך עם עצמו, להתחפר בבוץ המגזרי, ובסופו של דבר להגיע לתוצאה גרועה.
סמוטריץ': מוכן לשלם מחיר אישי כדי שזה יקרה
הפעם נחזה בתוצאה שונה? ההיסטוריה מלמדת שלא
על קו הזינוק עומדות כעת "הציונות הדתית" של סמוטריץ', "עוצמה יהודית" של בן-גביר, "נעם" של מעוז, לצד האפשרות שגם "ימינה" תתמודד, ומאחורי הקלעים גם "הבית היהודי" של חגית משה, מחממת מנועים.
פעם הייתה זו "הימין החדש" שקרסה אל תוך עצמה ובזבזה קולות, פעמים אחרות היה זה בן גביר שהתעקש לרוץ וכשל.
קשה לשכוח את הסאגה במשא ומתן במשולש רפי פרץ-בן גביר-סמוטריץ' וגם הישורת האחרונה בסבב הקודם, הכאוס בין האיחוד הלאומי לבית היהודי, לא הוסיף כבוד לפוליטיקה המגזרית.
לקראת הבחירות החמישיות, שהמאבק על המנדט ה-61 לבלוק נתניהו הולך להכריע את הכף, נשאלת השאלה האם ההתנהלות תהיה שונה והמפלגות ילמדו לנהל את המאבקים בצורה מהירה, הוגנת ומכובדת.
לפי הסימנים הראשונים, התשובה לא תפתיע אף אחד. כבר עכשיו כשמקורבים לבצלאל סמוטריץ' וחגית משה רק נשאלים על אפשרות של ריצה משותפת, החיוך נפרס על פניהם.
משה אמנם עובדת קשה על שיקום המפלגה, וככל הנראה לא תוביל אותה בבחירות (האופציה הסבירה שהיא תעביר את ההנהגה למועמד מוסכם), אבל היא שוללת הצטרפות תחת סמוטריץ' ומחיקת הזהות המפלגתית הנפרדת. מבחינתה, הצלקות מהמשא ומתן הקודם נותרו עמוקות.
סמוטריץ' מצידו מגחך רק על עצם הכוונה של הבית היהודי לרוץ עצמאית, "ומזמין" אותם להתמודד בפריימריז אצלו, כמובן תחתיו.
בתוך כך, האהדה הגוברת לאיתמר בן-גביר, גם מגדילה את שאיפותיו הפוליטיות, ולמרות שהכריז כבר באולפן סרוגים שלא יתמודד על ראשות הרשימה, הוא בהחלט ידרוש נתח משמעותי יותר בה.
תחסכו את הריב המיותר
סגירת הרשימות שמתמודדות לכנסת ייסגרו אמנם אי שם בחודש ספטמבר, אבל כבר עכשיו נדמה ששום לקח לא הופנם מהכישלונות בסבבים קודמים.
אם יש משהו שאנשי המגזר סולדים ממנו, זה הוויכוחים על מיקומים ברשימה וניפוחי אגו של פוליטיקאים, בזמן שהציבור לא מבין מה מתרחש.
חבריי בציונות הדתית, אל תמהרו לשמוח
גם ככה לאף אחד אין כוח לעוד מערכת בחירות, אז לפחות הפעם תשדלו לא להטריח אותנו בהשמצות ההדדיות ובספינים הנמוכים.
השנה החולפת הוכיחה מה ההשלכות של כישלון בבחירות, אז תחסכו את כל הרפש הזה, ואת האנרגיה תשקיעו במקומות הנכונים.
תגובות
צודק. אם הם יריבו שוב. הקול שלי הולך לליכוד. כי הליכוד הם אנשים ישרי דרך. לא הסתכסכו עם איש. לא רבו על קולות. הם נטולי אגו. חחח.
סמוטריץ וקורח ועדתו יודעים רק לחבל החבורה הזו של בן גביר וסמוטריץ הם כמו קורח ועדתו שיודעים רק למרוד להרוס לקלל ולא בנו אף פעם משהוא חיובי
חחח קולע חחח
הם ומנהיגיהם רק ממלאים את בתי הסוהר וממורמרים על המשטרה והשופטים שמפריעים להם להיות ישרי דרך.
חחחחח אין מושג כזה ''ציונות דתית''. הכל מת החורים בסרוגה גדלו. ורואים את כל הקרחת. מכל הדתיות נשאר קרחת גדולה. הציונות הדתית נרצחה ע''י בנט שקד ואלחייני ימח שמם
הפעם לא יהיה בנט רמאי ושקרן להאשים אם תפשלו בפיצול זה יהיה נטו אשמתכם. גם ככה כל הימין שמחוץ לסרוגים שונאים אותנו ועכשיו זה יהיה שיא השיאים כי אנחנונלא נוכל ללכת ברחוב בגללכם.
}}} נבלות (ראו ערך נבלה במילון) דתיים חרדים ושסניקים השתלטו על היצירה ישראל ומחרבים אותה.
הימין זה אתם. החרדים אינם מכרו את נשמתם למולך הכסף יש להם 30 שנות קואליציה מתחת לרדאר עם התנועה האיסלמית. והליכוד הוא עדר של קש וגבבה. איך נהיה הראש לזנב והזנב לראש. אם הייתם פחות בדלנים הייתם אתם מובילים את הימין ולא זנבו של מי שלא ראוי להיות לכם לראש. אתם הסוהרים של עצמכם. תיפתחו. יכולם יחד עם המגזרים הדתיים האחרים (לא חרדים) להוות יחד עם מפלגת העבודה(כי יש לכם המון ערכים משותפים) את המפלגה המובילה שעשתה תמיד תמיד רק טוב לעם ישראל ולמדינה.
חייבים להתאחד ולרוץ כולם ביחד וכולם חייבים להצביע אם לא תלויים אחד בשני תלויים אחד ליד השני אין מקום לשאננות משחקים וניסויים