הזמר רותם כהן כתב על מחאת המורים שמתקיימת בימים אלו.

כך כתב כהן: "מכתב התנצלות ממני לכל המורים שהיו לי לאורך השנים. לפני הרבה מדי שנים, הייתי גם תלמיד בבית ספר. כזה שכל המורים כמעט היו מזהירים את ההורים של חבריי מפניי, ״הוא לא לומד והוא משפיע על הבן שלכם״. הייתי כמו עוף מוזר כזה שמערכת החינוך פלטה אותי ממסגרת למסגרת".

"השאירו אותי כיתה בבית הספר, ובסוף גם לא נתנו לי לסיים את 12 שנות הלימוד שלי. והכל היה כי מערכת החינוך לא השכילה לצערי הרב להבין שאני עם הפרעות קשב קיצוניות. כמובן שלא אכליל את כל המורים. כי כן הייתה לי מחנכת אחת שדאגה לטפטף לי באופן קבוע (מרגנית אני אוהב אותך) שאני מאוד חכם, ומצייר מאוד יפה, ועוד כל מיני, אבל לצערי לא היה לה מספיק כוח במערכת החינוך כדי שהקול שלה יהיה דומיננטי, ונשארתי אותו ילד שמתעופף לו מבית ספר לבית ספר".

"אבל הכל בסדר, ברוך השם. כמו שמערכת החינוך לא האמינה בי, אני לא האמנתי בה. לא הצלחתי להבין איך לא רואים שיש לי מה לתת. בא לי לכתוב ״אמרתי לכם שאני לא כזה דפוק?״ אבל זה מאחורינו. וזה לא הסיפור. מה שלא מאחורינו לצערי, זה שהממשלה לא מאמינה בחינוך ולא משקיעה בה מספיק משאבים וכסף".

"חסרים היום מורים שנותנים את נשמתם לילדים, וכאדם בוגר אני מבין למה. אז מורים יקרים, אמנם לא האמנתם בי, ולא כי אתם רעים, אלא כי פשוט לא קיבלתם מספיק הערכה ושכר על עמלכם הרב. היום אני מבין, כאדם בוגר, שאי אפשר לחיות בכבוד מהמשכורות שלכם".

"אי אפשר אפילו לשאוף ולהתפתח כמחנך, אי אפשר ללכת ללמוד ולהעשיר ידע תוך כדי על הפסיכולוגיה של החינוך ולהבין יותר את המשמעויות של תלמידים שונים ואחרים, ולכן לא היה לכם כבר אז כלים להתמודד עם תלמיד כמוני".

"כמה מורים אפילו לא יכולים לשלם שכירות על דירה? שלא נדבר על לרכוש אחת. אני לא אומר שכסף עושה אותך אדם טוב יותר חלילה, אבל כסף בהחלט מאפשר לך להרגיש מוערך ומצליח. וכשאתה עסוק בלשרוד אתה לא עסוק בלגדול".

כהן חתם את דבריו: "ולממשלה היקרה שלנו, תתעוררו על עצמיכם. תתעסקו בעיקר ולא בטפל. תתנו לילדים של היום את הערכים החינוך והדלק להיות אנשים שגדלים להביא שינוי לעולם הזה. לכל המורים השובתים, אני מחזק אתכם".