המדינה השיבה באופן רשמי לעתירות ארגוני השמאל נגד היישוב חומש, והודיעה כי בכוונה לפנות את המקום אך לא הציבה תאריך יעד מוגדר לכך.
במכתב התגובה שהוגש לשופטי בג"ץ, נכתב: "דין המקום להיות מפונה, וכי המשך פעולות האכיפה תבוצענה כאמור לעיל, המשיבים סבורים כי אין מקום להתערבות בית המשפט הנכבד בעת הזו."
למעשה עמדת המדינה, כפי שהוחלט על ידי שר הביטחון בני גנץ, היא שאין לבית המשפט צורך להתערב בהחלטה מתי יש לבצע את פינוי חומש, ושיש להעניק לשר הביטחון את הגמישות המבצעית.
בני גנץ וניר אורבך בכנסת (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
עוד נכתב: "נכון להיום, קיים במקום מספר מצומצם של רכיבי בינוי, בחלקם פועלת הישיבה האמורה, שפעולות האכיפה נגדם יבוצעו על-פי שיקול הדעת המסור למשיבים ולגורמים המוסמכים בעניין, לרבות עמדת שר הביטחון השוקל מעת לעת את ביצוען. זאת, בין היתר, במסגרת הערכת מצב השבועית הנערכת בראשותו."
הלחץ של ימינה עבד?
במערכת הפוליטית מעריכים שגנץ ביקש בכוונה להשאיר את התשובה לבג"ץ בצורה מעומעמת, על מנת להשאיר לו מרווח תמרוני, בעיקר על רקע המשבר הקואליציוני, והחשש שפינוי חומש עלול להביא פירוק הממשלה.
כאמור, בשבועות האחרונים חברי ימינה מפעילים לחץ כבד למנוע את הפינוי, ואף הבהירו בשיחות סגורות כי ייתכנו השלכות פוליטיות למהלך כזה מצידו של גנץ.
בתגובה נמסר מטעם ארגון שלום עכשיו: "תשובת המדינה לבג"צ בעניין מאחז העבריינות והגזל חומש, היא שיא חדש של אבסורד. הפלפולים של שר הביטחון כי פינוי המאחז, היושב על אדמה פרטית שהכניסה אליה אסורה, כרוך ב 'שיקולים', הם כתב כניעה של הממשלה לחבורת שונאי ישראל האלימה מהמאחז."
גם ארגון יש דין שהגיש את העתירה לפינוי חומש מחה נגד ההחלטה: "ההחלטה לבחון את עיתוי הפינוי היא שגויה – יש לפנות את חומש כמה שיותר מהר, ללא קשר לשום שיקול פוליטי. בניגוד לעמדת המדינה חשוב לציין כי כוחות הצבא מאפשרים נוכחות של מתנחלים בישוב חומש״.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
