פרשת במדבר: פרשתנו מסתיימת בפסוקים מאוד תמוהים ומעוררי עניין. אומרת התורה: "אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי מתוך הלויים, וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קודש הקדשים".

יש איזה משהו שעלול לגרום למשפחת קהת למות, מהו הדבר הזה?

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2022-05-26 at 07.01.18

הפיתרון כדי שלא ימותו הוא: "אהרון ובניו יבואו ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו", אהרון ובניו יבואו ויגידו לכל אחד מה הוא נוטל, אתה את המנורה, אתה את השולחן, אתה את המזבח, וכך הם לא ימותו.

מה הסיפור פה? למה שכן ימותו, למה שלא ימותו?

חז"ל במדרש הולכים בשני כיוונים הפוכים, המשלימים זה את זה.

כיוון ראשון, ארון הברית הוא קודש הקודשים, כולם רצו לשאת את ארון הברית שבתוכו יש את שיא הקדושה, לוחות הברית, ספר התורה, אך מה עם המנורה, המזבחות, השולחן, מי ייקח אותם?

מתוך התלהבות של קדושה וריצה לקדוש ביותר יזניחו את הדברים הפחות קדושים, ומזה עלולים למות, מזלזול הקודש, לכן בא אהרון ואומר "אתה נושא את המנורה", "אתה את השולחן", "אתה את הארון" וכו'.

כיוון שני בדיוק הפוך, הארון כל כך קדוש וכל כך עליון ולכן כולם פחדו ממנו, כי מי רוצה להסתבך… במבט לאחור אנחנו יודעים מה קרה בימי דוד לעוזה שלא נהג במספיק קדושה עם הארון.

הארון כל כך קדוש ולכן אף אחד לא רוצה לשאת אותו, ולכן כולם רצו למנורה, לכיור ולשאר הכלים. הפחד מקדושה יתרה גם הוא זלזול הקודש, ועלולים למות מכך, באו אהרון ובניו ואמרו אתה נושא את זה ואתה את זה.

ללמדנו, שמחד אנחנו לא צריכים רק את ההתלהבות ואת הברק בעיניים ביחס לשיא הקדושה והטהרה על חשבון הדברים הפחותים, ומאידך גם לא לקרר את עולמנו הרוחני, ולחשוב שקדושה זה לדוסים בלבד, ואין לנו חפץ בה. "אחוז מזה, וגם מזה אל תנח ידך", אנחנו צריכים ליצור לעצמנו עולם רוחני שמכיל גם את הדברים הפחות קדושים וגם את הדברים הנשגבים, ועם כל המכלול לעבוד את בוראנו.