מבזקים
סרוגים

היום בהיסטוריה: הכרזת העצמאות של בית שני

מרד החשמונאים לא הסתיים בחנוכה, הוא נמשך כעשרים שנה אחרי טיהור המקדש. ביום כ"ג באייר נכבשה מצודת החקרא בה ישבו היוונים והריסתה סימלה את הכרזת העצמאות של השלטון היהודי

יאיר קליין | חדשות סרוגים
כ"ג אייר התשפ"ב
היום בהיסטוריה: הכרזת העצמאות של בית שני
היום בהיסטוריה: הכרזת העצמאות של בית שני צילום: יהודה המכבי (גוסטב דורה)

היום בהיסטוריה: כ"ג באייר – הכרזת העצמאות של בית שני

"בעשרים ושלושה באייר יצאו בני חקרא מירושלים, בתום שלוש שנים מפרוץ המרד ולאחר הקרב הרביעי בבית צור עולה יהודה עם חייליו לירושלים ובכ"ה כסלו שנת ג' תקצ"ו (164 לפנה"ס) מטהרים את המקדש וזהו חג החנוכה אותו אנו מציינים…

היום בהיסטוריה: המרגל הכי טוב של ישראל אחרי אלי כהן
היום בהיסטוריה: המרגל הכי טוב של ישראל אחרי אלי כהןצילום: היום בהיסטוריה: המרגל הכי טוב של ישראל אחרי אלי כהן

אך המרד עדיין לא תם והעצמאות המלאה לא הגיעה.

לאחר מספר שנים של שקט יחסי, התחדשו הקרבות מול הצבא היווני שלא ויתר ובקרבות הבאים נהרגו אלעזר בבית זכריה ובקרב האחרון נהרג יהודה המכבי, והיוונים חזרו לבית המקדש ומחדשים את גזרותיהם.

כאן יונתן ושמעון אחיו של יהודה נכנסים לתמונה. יונתן מתגלה כמנהיג צבאי ומדינאי מעולה כשרוני ביותר, שאיננו נבהל או נשבר מכל המכות שינחתו עליו. הוא בונה צבא סדיר כורת בריתות עם מנהיגי האזור ומתחיל לייצב את מלכות חשמונאי.

אך גם יונתן לא מצליח לכבוש את מצודת החקרא והיא נותרה בידי הסלאוקים ותומכיהם המתייוונים.

תגלית לחנוכה: נמצאה המצודה של אנטיוכוס
תגלית לחנוכה: נמצאה המצודה של אנטיוכוסצילום: תגלית לחנוכה: נמצאה המצודה של אנטיוכוס

כ"ג באייר ג'תרי"ט – יום העצמאות של בית שני

החקרא הייתה מצודה בה שיכן אנטיוכוס אנשי צבא שכירים ויהודים מתייוונים, שהציקו ללא הרף לעיר החשמונאית (לפני ספר שנים בחפירות שנעשו בחניון גבעתי נמצאו ממצאים המזהים את המקום כמקום החקרא). ובכ"ג באייר ג' תרי"ט (141 לפנה"ס) הצליח שמעון החשמונאי, אחיו של יונתן, לכבוש את החקרא והרס אותה כמעט עד היסוד.

נפילתה סימנה את סופו של השלטון הסלאוקי בארץ ואת סופם של המתייוונים. מגילת תענית וספר המכבים מציינים את כ"ג באייר, יום כיבוש החקרא, כיום חג.

25 שנה מפרוץ המרד הכריז שמעון החשמונאי על עצמאות עם ישראל ודבריו מהדהדים: "לא ארץ נוכריה לקחנו כי אם נחלת אבותינו, ואנחנו הושיבונו נחלת אבותינו".

 

החקרא היום בהיסטוריה