דמוקרטיה? יאיר לפיד שוב מוכיח כמה הכל אצלו גמיש
מהר מאוד נחשף שכל ההצהרות הקודמות של יאיר לפיד נותרו חלולות. בשנה אחת הוא הספיק לרמוס כמעט כל הבטחה לאותה "פוליטיקה אחרת", והפארסה עם זועבי היא רק עוד הוכחה לכך

יאיר לפיד מצליח להישאר במגרש הפוליטי הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. כבר כמעט עשור שהוא חבר כנסת, מוביל מפלגה גדולה ויחסית יציבה, כשאת מרבית הזמן הוא בילה בספסלי האופוזיציה.
במהלך השנים האחרונות, לא רק שלפיד ניסה למצב את עצמו בתור אלטרנטיבה שלטונית, אלא גם בתור חלופה ערכית ודמוקרטית להתנהלות של בליכוד והעומד בראשה, בנימין נתניהו.
אין ספור פעמים התבטא, בכתב ובדיבור, על קריסת המדינה תחת שלטונו המושחת לכאורה של נתניהו, על הג'ובים המנופחים שהעניק למקורביו, על הסחטנות של שותפיו החרדים, ובעיקר על הפרות ההבטחות לאורך השנים.

נתניהו בפגישה עם "ראשי הבלוק": ליצמן, דרעי, גפני ולוין, ארכיון
והנה, לפני כמעט שנה קרה לו נס, הכוכבים הסתדרו והמאבק הושלם – נתניהו ומחנה הימין הודח מהשלטון, ובמקומו "מחנה השינוי" תפס את המושכות תחת הילה של פוליטיקה חדשה.
אך מהר מאוד התגלה, שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.
בשתי מילים – שוחד פוליטי
ניפוח הממשלה עם שרים ללא תכלית, העצמת מנגנון החוק הנורווגי, שימוש נרחב בכספים קואליציוניים, מינוי מקורבים – רק מהשוואות של טקסטים קודמים, אפשר למלא עמודים שלמים על אותה צביעות מתפרצת.
והנה בשבוע החולף, התחדד עד כמה הרחיק לפיד על מנת לשמור על כיסאו וכיסאות חבריו לממשלה.
אפשר רק לדמיין מה היה אומר לפיד, אם היה יושב בתור ראש האופוזיציה, על ההדחה המבזה של יום טוב כלפון. כיצד היה מגיב לפיד אם קואליציית נתניהו הייתה נשענת רק על 59 מנדטים?

בנט וכלפון (צילום: פלאש 90)
והשיא? השוחד הפוליטי שהחזיר את ח"כ ג'ידא ראנווי זועבי לחיק הקואליציה. אחרי המכתב הדרמטי ביום חמישי, לפיד לקח אותה בתור פרויקט אישי על מנת לשמור על קיום הממשלה.
ללפיד כמובן אינטרס אישי (אם זועבי תפיל את הממשלה, בנט יישאר רה"מ בתקופת הבחירות), אבל יותר מכך – לפיד הוכיח שלא יבחל בשום אמצעים לשמור על הקואליציה, גם אם זה אומר תקציבים והבטחות למגזר נקודתי.
החרדים סוחטים את המדינה? אסור. הערבים שומרים על הממשלה? מותר ואף רצוי.
המשחק הפוליטי הוא תמיד מלוכלך, וכל פוליטיקאי שרוצה לשמור על כיסאו חייב לטמון את ידיו בבוץ. ההבדל הוא שיו"ר יש עתיד בנה קריירה שלמה מדימוי של "ניקיון כפיים" ופוליטיקה אחרת, וכעת מוכיח שהוא בדיוק כמו כולם.
זכותו של לפיד לעשות כל מעשה (חוקי כמובן) לשמור על תפקידו ויציבות הקואליציה שלו. אבל עוד פיסה מהדימוי הנקי שלו נתלשה, והימים בהם ניסה להיות מגדלור של התנהלות פוליטית אחרת עברו מהעולם.
אם מההבטחות הבסיסיות שעליהן הוקמה יש עתיד, כמעט ולא נשאר דבר, למה לפיד ממשיך לאיים מאותה "אלטרנטיבה חשוכה"?
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו