היוזמה לחוקק דווקא עכשיו חוק נגד נתניהו היא טירוף

נכון, חוק יסוד הממשלה וחוקי יסוד כאן הוכפפו על ידי הצדדים הלוך וכפוף, ואנחנו רחוקים ממנהל תקין ונורמות בריטיות, אך במצב כה שברירי, לנסות לכפות על ציבור שלם סט חוקים שונה זה מעשה נואל.

בימים כתיקונם, החוק הוא ראוי לבחינה, בימים כתיקונם, החוק הוא ראוי לבחינה, יש מספיק חומרים שהצטברו בשנים האחרונות, שבגינם כדאי לנסות ולתקן את הלקונה הזו. יש היגיון שבמצב בו שר לא יכול לכהן כשיש כנגדו כתב אישום, אז זה יכול לחול גם על ראש ממשלה. ראינו את הסחרור ואת הקיטוב העצום. אבל אם מישהו חושב שאם הוא יעביר חוק בצורה דורסנית, כשהקואליציה נשענת על כרעי תרנגולת, זה מה שיפתור את הבעיה, הוא כנראה לא חי כאן בשנים האחרונות. או שהוא חי ולא איכפת לו למתוח עוד את חבל הקיטוב.

החקיקה, המשילות והשיטה הדמוקרטית צריכים להישען על העם. נבחרי הציבור בסוף הם נציגי העם. הם לא יכולים בצורה דורסנית ברוב דחוק ומתנדנד לשנות את כללי המשחק בצורה פרסונלית כל כך בוטה.

כמו שהניסיונות של נתניהו בכל שלב לנסות לשנות את השיטה היו בזויים, כשזה היה פרסונלי ונועד לשרת את צרכיו, כך גם להיפך. חקיקה כזו היא לנסות ליצור מחטף רגע לפני פיזור הכנסת והיא בזויה לא פחות.

העם קרוע ביחס לסוגיית משפט נתניהו. הדברים מתבררים בבית המשפט כרגע, הקרע הציבורי הוא שיצר את התקיעות הפוליטית, אך מי שחושב שהוא יוכל להזיז את נתניהו באמצעות חקיקה כוחנית וכמחטף יפגע בציבור גדול, וייקח להם את היכולת להשפיע.

נכון, גם אם בית המשפט יעשה זאת, לאחר טירוף מערכות וקמפיין מתמשך, עדיין יהיה מי שיאמין שגם זה היה מחטף, אבל זו מדינת חוק עם מוסדות דמוקרטיים והפרדת רשויות. גם אם יהיו צעקניים, הדברים יחתמו לכאן או לכאן, על פי ההליכים המשפטיים.

אבל לשנות את חוקי המשחק, זה יפגע בלגיטימציה הציבורית של המוסדות הדמוקרטיים שלנו, שבסופו של דבר צריכים את האמון הציבורי.