כשאורי היה בן ארבע-עשרה הוא כתב את מילות השיר "אני מאחל", מתוך תמימות ורצון אמיתי לאחל לנו, עם ישראל, רק טוב. לימים, המילים שלו קיבלו משמעות גדולה ומיוחדת כל כך והפכו לסוג של צוואה.

שמו של אורי נבחר בהשראת חג החנוכה המסמל אומץ, גבורה, תעוזה, מסירות אישית ואור. האור של משפחת בינמו, שכבה בבוקר נר חמישי של חנוכה (29.12.2005).

באותו הבוקר ארור, התקבל מידע מודיעיני בגדוד "נחשון" על מחבל מתאבד הנמצא בדרכו לבצע פיגוע בישראל.

אורי בינמו, יחד עם שלושה מחייליו, הציבו מחסום יזום ביציאה הדרומית מהעיר טול כרם כדי למנוע את מעבר המחבל. בבדיקה קפדנית שנעשתה ברכבים התעורר חשד ביחס לנוסעי המונית הפלסטינית. אורי הרחיק את חייליו ודרש ממרחק מנוסעי המונית לצאת ולחשוף את מעילם.

בעת הבדיקה התפוצצו שני מחבלים ואורי נהרג במקום. במעשיו גילה אורי קור רוח, אומץ לב ודבקות במשימה ובכך מנע אסון כבד, הציל חיי אדם רבים והביא לעם ישראל "נס חנוכה".

האזינו לשיר 

 

מילים:

"הלוואי וכולם יהיו חברים.
אני מאחל לשנה הבאה
אני מקווה שלא יהיו מלחמות
ואני מקווה שיהיה שלום,
ועדיין זה בגדר חלום

ויש לי חזון
שלא יהיה חור באוזון
אני מאחל לעולם רק טוב
ושראש הממשלה יתחיל לחשוב

אני מאחל לעולם רק דברים טובים
אהבה, אחווה ושלום בין העמים
אני מקווה
שתהיה הצלחה בלימודים
ושלא יתנו לנו הרבה עמודים
אני מאחל לעולם גם דברים אחרים
הלוואי וכולם יהיו חברים".