אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אביו של ניתאי ז"ל, ראובן שטרן, משתף: "אמרתי לאשתי - אנחנו נחייה"

ראובן שטרן מאמין שחייבים להכיר סיפור אישי, כדי להבין באמת מה זה המספר 24,068 חללים. כך הוא עושה שהוא מנציח את בנו ניתאי ז"ל: "הוא כבר לא ישיר לעולם, אני שר את שירו"

אביו של ניתאי ז"ל: "אמרתי לאשתי - אנחנו נחייה"
  צילום: סרוגים

לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ראובן שטרן, אבא של ניתאי שטרן ז"ל שנהרג במבצע עופרת יצוקה בשנת 2009, משתף באולפן סרוגים על הבן שנפל, על הדברים שלמד רק אחרי מותו, על הבחירה להמשיך בחיים ועל המזור שהוא מוצא דווקא דרך שירה.

בוא נתאר את ניתאי הילד, הבן?

הוא היה הילד הקטן והאחרון בבית. הילד החמישי, וכמו רוב ההורים, אנחנו לא ממש מכירים את הילדים בהתנהלות שלהם בחברה, בסביבה, מי הם ומה הם? הכרנו אותו כילד הקטן של הבית עם הפינוקים שלו והשטויות שלו.

כשאנחנו התחלנו להכיר את ניתאי אחרי שהוא נהרג, וקיבלנו פידבקים  מחברים, ממעגלים שונים בתוך ירושלים, מפקודים שלו ומפקדים שלו. מסתבר שהוא היה ילד אחר לגמרי, עם עוצמות בלתי רגילות של אחריות, של קשיחות מצד אחד ואהבה עצומה מצד שני.

ניתאי שטרן (באדיבות המשפחה)

זה לא הפתיע אותך לגמרי, אבל זה היה שונה לראות את הילד שלך מבחוץ?

לגמרי. אנחנו הכרנו את ניתאי, לא באופן שבו החברים שלו הכירו אותו. אנחנו לא ראינו את הצדדים של הפיקוד. הוא היה הילד הקטן של הבית. לא מפקד.

את המושג הזה של אחריות פיקודית, של כריזמה, של לסחוף אחריו את כל הפלוגה. לא ראינו.

ניתאי שטרן (באדיבות המשפחה)

היה שם שלב שמפקד המחלקה נפצע, סמל המחלקה השתחרר, מ"כ אחד השתחרר ומ"כ שני הודח. ונשאר רק מ"כ אחד – ניתאי. ובפני מפקד קורס הטירונים הייתה ברירה – לפרק את המחלקה. ובאומץ גדול הוא עבר על התיק של ניתאי, ואמר שהוא הולך לעשות איתו דבר שעוד לא נעשה – לתת לו לפקד על המחלקה. הווה אומר הוא יהיה מ"מ, סמל ושלושה מ"כים. הוא יהיה על הכל – על המנהלות, המשמעות, האימון – כל מה שמרכיב מחלקה ואימון של מחלקה.

בתקופה שהוא עשה את העבודה שהיא בלתי נתפסת, המחלקה הפכה להיות במקום הראשון של המחזור. זה היה מדהים. אותו מפקד קורס אמר שהוא לא האמין שככה זה יצליח. רצו שהוא ייצא לקורס קצינים, אבל הוא לא רצה. רצו להוציא אותו לקורס סמלים בכירים, ומחייב 8 חודשי קבע. והוא לא הסכים להאריך את השירות. אושר לו לצאת לקורס סמלים בכירים, עם חתימת קבע של 4 חודשים בלבד. אבל הוא לא הספיק להשתתף בו.

עוד באותו נושא

איך השפיע המהפך ב-77 על יום הזיכרון? צוללים עם אלידע בר שאול


4

נחזור איתך למבצע עופרת יצוקה. ניתאי נהרג בתאונה מבצעית – ירי דו צדדי (דו"צ) בין חיילי צה"ל. למעשה טנק של צה"ל ירה לבית בו שהתה המחלקה.

"המילה דו"צ היא לא מדויקת, זה היה חד צדדי. הייתה שם תקלה. אני לא אכנס לכל הפרטים, כי זה טכני מאוד. על נהלי ירי בגבולות גזרה והפרשי גובה. זו הייתה תקלה מאוד גדולה. "רק" שלושה נהרגו: דגן ורטמן שהיה מ"פ בלימודים והתייצב מיד לתפקיד ויוסי מועדי שהיה קשר מ"פ. היו פצועים ברמות שונות, אחד מהם נפגע ובראש והוא היום ברמה שכלית של ילד בן 4-5. בן שפיצר שהיה חייל של ניתאי, עם פגיעת ראש מאוד קשה."

תיעוד של ניתאי שטרן, דקות לפני שנהרג (באדיבות המשפחה)

"יש אחריות הורית, וזו לא פוקעת כל עוד נשמת חיים באפו של ההורה, גם כשהוא בן 90 והבן בן 70. יש זמן קצר שבו הסמכות ההורית פוקעת מאיתנו ועוברת לאחריות הצבא. והצבא התחייב שהוא מחזיר לי את הבנים. תדע כל אם עברייה וכו' האמירה של בן גוריון."

ב-2009 ניתאי נהרג, החיים ממשיכים הלאה, הילדים התחתנו, יש נכדים ונכדות?

"אנחנו מדברים על שני עולמות, העולם הישן המוכר לכולם, שבו אנחנו צומחים, יוצרים, מתפתחים, גדלים, מביאים ילדים לעולם וכו'. זה העולם הרגיל. ובתוך שבריר שנייה, דפיקה בדלת, והעולם הישן נשכח ונעלם, ואנחנו עוברים לעולם חדש – עולם שחור. איך מתנהלים בו? מה עושים בו? אני לא זוכר הרבה דברים. אבל אני זוכר שחיבקתי באותו לילה לפנות בוקר, חיבקתי את אישתי ואמרתי לה 'שרה – אנחנו נחייה'. זו אמירה, איך יוצקים בה תוכן. ואני מנסה אחרי איזשהו זמן לעבור מהעולם השחור והקשה הזה לעולם הישן."

"אז בהתחלה נוצר גשר כמו קור עכביש – אני רק מניח עליו את הרגל והוא ניתק. אני לא מצליח לחזור לעולם הישן."

ניתאי שטרן (באדיבות המשפחה)

"ולאט לאט עם הזמן, אני חוזר לעבודה, יוצאים לקניות, נהנים ממה שיש, ויש הרבה. ולאט לאט הגשר הזה הופך לגשר גדול ויציב. היום אני יכול לעבור על הגשר הזה on off עשרות פעמים ביום, ושתי העולמות שדרים בכפיפה אחת ולא מתערבבים. המעבר ביניהם הוא מעבר רציף."

ראובן, לקח בעברו חלק במקהלת ההורים השכולים של ארגון "משפחה אחת". הוא משתף בנחמה שהוא מוצא דווקא בשירה.

"זה לא רק מיתרי הקול, הנשמה שרה. כשאנחנו שרים את השירים האלו, זה מקבל צבע אחר לגמרי. אבל כשאני שר, אני שר את קולו של ניתאי שקולו נדם."

"הוא כבר לא ישיר לעולם, אני שר את שירו. ולכן הכוח שיש בשירה, זו עוצמה בלתי רגילה. יש בזה גם הקרנה של עוצמה כלפינו – שאנחנו מקבלים מעצם השירה, לעמוד ולהביע את עצמנו"

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
תודה אבא של ניתאי
מאן דכר שמיה | 04-05-2022 10:29
אני מבין שנחמה אין ולא תהיה לעולם אבל לפחות שהקבה יחזק את הגשר שלך ושל רעייתך ושל כל המשפחה ויבנה לכם גשרים חזקים נוספים בעזה וכל היש ילך ויתרבה.