היום בהיסטוריה: פיינשטיין וברזני מקדימים את התליין
"פיינשטיין היה ממוצא אירופאי, אשכנזי; משה ברזני היה ספרדי מעירק. בלילה לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר־בבוקר להוריד אותם מן התלייה, והרב היה איש זקן, הוא אמר שיבוא להוריד אותם, ולא רצו לפגוע ברב, הם לקחו ללבותיהם רימון יד, לחצו".
זעק בגין בכיכר את סיפור גבורתם של לוחמי המחתרות פיינשטיין וברזני שלא איפשרו לתליינים לתלותם בעיר הקודש ירושלים.
צילום: היום בהיסטוריה: הפלממאיר פיינשטיין נולד בירושלים למשפחה אמידה ומכובדת. וכילד למד אצל הרב אריה לוין. בתחילה הצטרף להגנה וכדי לסייע במלחמה מול הגרמנים זייף את גילו והתגייס לחיל ההנדסה הבריטי. בצבא הבריטי פגש לוחמים מהאצ"ל והחל לסייע למחתרת בהברחת נשק וציוד.
לאחר פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים נהג פיינשטיין במכונית הנסיגה והבריטים פתחו עליהם באש ופיינשטיין נפצע קשה בידו אך המשיך לנהוג ביד אחת עד לימין משה ובכך הציל את שאר הלוחמים. הוא נתפס ונשפט למוות בתליה.
משה ברזני נולד בעירק למשפחת רבנים מיוחסת וכשהיה בן שש עלתה משפחתו ארצה. ובגיל צעיר הצטרף ללח"י בתמיכת הוריו. באחד הימים נתפס ברזני כשרימון בכיסו. במשפט בזק נגזר עליו מוות בתלייה.
תמות נפשי עם פלשתים
ברזני ופינשטיין עירקי ואשכנזי ישבו ביחד בתא הנידונים למוות וחיכו בשלווה ליום מותם. איש לח"י אליעזר בן עמי העלה את רעיון שמשון תמות נפשי עם בריטים. והכין לשניים תפוז נפץ כדי שביום התלייה גם התליינים יתפוצצו.
לילה לפני שנתלו ישב עימם הרב יעקב גולדמן רב בית הכלא מטעם הוועד הלאומי בשיחתם דנו האם מותר ליטול את הנפש על מנת שלא ליפול בידי האוייב, בכך ניסו לרמוז לרב על כוונתיהם וניסו לשכנעו שלא יבוא לשעת התליה הרב לא הסכים ואמר להם:
"בטרם תעלו לגרדום תראו פני אוהב ולא אויב"
השניים חששו כי הרב עלול להיפגע והחליטו כי אומנם תמות נפשי עם… לא יתממש אך לא הכובש יוציא אותם להורג.
ביום שלישי לפנות בוקר ב' באייר תש"ז (22.4.47) היום לפני 75 שנה התחבקו השניים ובשירת אדון עולם בטרם יבואו התליינים פוצצו עצמם ופני אויב לא ראו אלא פני אוהב.
אביו של ברזני פגש את אליעזר בן עמי נשק לו ואמר "הצלת את כבוד עם ישראל".
ובגין? בגין ביקש להיקבר על ידם ואת נאומו סיים: "… אשכנזי! עירקי! יהודים, אחים, לוחמים!!!"
תגובות