רגע לפני יום העצמאות, הזמר, היוצר ושופט הריאליטי מוקי מוציא היום שיר חדש בשם "יום חדש". השיר מדבר על החיים המיוחדים שלנו במדינת ישראל, ונוצר מתוך שיתוף פעולה עם הראפר איל דוידי, שמוכר לכם יותר בשם הבמה "שקל".

עצמאות

בשיר מוקי מספר על הקשיים שבחיים פה, על החלץ מהחדשות והבדידות, ועל אורח החיים שהם גורמים לו: "נכנס לפריים, נותן בשוט, שותה הרבה, עושה בושות". בפזמון הוא מבקש קצת נחת ושחרור, משהו שכולנו כוספים לו: "לא טוב לי פחד, אין לו סוף ואין לי מקום לעוד לחץ".

מדובר בסינגל השלישי של מוקי מתוך האלבום החדש שלו, אחרי השירים "עניבות" ו"עולם אלקטרוני". חוץ משקל, ישתתפו באלבום החדש גם היוצרים ג'וני גולדשטיין, גלעד שמואלי, ג'ורדי, מתן דרור, ינון יהל, לואי להברוני בראון ואיתי צוק.

האזינו ל"יום חדש" של מוקי

מילות מפתח

אני סוגר על הקירות, חלל חיצון על הבמות,

אני הכול, הכול אני, הכול בעין.

מאחורי כל השלדים והגופות פורחים מתחת לשדות

ולכולנו על המצח אות של קין.

חיים כמו אגדה דה דה, הייליהיי דירלה דה דה

מוות ולידה דה דה, יותר מדי מידע, תודה.

מילים קשות, מילים כמו שוט,

זה בא עם רשימת דרישות,

נכנס לפריים, נותן בשוט, שותה הרבה, עושה בושות.

ומי אמר שאין לי ארץ אחרת?

אני גם השיר וגם הספר, גם הסרט.

המשמעות האמיתית הנסתרת

שבבדידות הקיומית הסוגרת.

והנה מגיעה שעת הנעילה לה,

בתוך הדיבור אני עולה על מילה,

מעל לתודעה ומעבר לה לה,

בסוף הסיפור אני מוצא התחלה.

 

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מתוך ראיון עם הזמר בחודש שעבר

 

לא טוב לי פחד,

אין לו סוף

ואין לי מקום לעוד לחץ.

עוד קצת, עוד פעם,

רק תנו לי עוד,

כתוב על העור מה שמתחת.

 

פסיכוזת המונים, כן?

קיבלנו לפנים, בן.

זה שיא כל הזמנים, אין.

זה זה, זה זן.

וזה לא מאלוהים, בן.

מכסים את הפנים, כן?

אין לנו מילים, אין.

זה זן.

 

סופר לאחור את השנים ורץ אל האור בתחתונים,

אנ'לא מדבר עם השמיים – זה ווירטואל, זה לא חיים.

וכל מה שכתוב באתרים, בעיתונים…

וכל אותם שקרים שרק מוכרים לנו, מוכרים.

אז אל תרגישו לי, אל תגישו לי, אל תרעישו לי,

אל תסתירו לי, אל תעבירו לי.

מה היית אומרת אם הייתי מספר לך

שכלום פה לא על אמת, החיים האלה רצח…

 

לא טוב לי פחד,

אין לו סוף

ואין לי מקום לעוד לחץ.

עוד קצת, עוד פעם,

רק תנו לי עוד,

כתוב על העור מה שמתחת.

 

פסיכוזת המונים, כן?

קיבלנו לפנים, בן.

זה שיא כל הזמנים, אין.

זה זה, זה זן.

וזה לא מאלוהים, בן.

מכסים את הפנים, כן?

אין לנו מילים, אין.

זה זן.

 

והנה מגיעה שעת הנעילה.