אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

היום בהיסטוריה: הלוחם האלמוני עלה לגרדום

ביום רביעי כ"ו בניסן תש"ז (16.4.47) ללא כל התרעה ללא רב מלווה ובשינוי כללי התליה, הובלו ארבעת נידוני האצ"ל אל הגרדום כשהם שרים את התקווה. אחד מהם היה יחיאל דרזנר. שמו האמיתי שנחשף רק שנה לאחר מכן

היום בהיסטוריה: הלוחם האלמוני עלה לגרדום
  יחיאל דרזנר הי"ד

היום בהיסטוריה: הלוחם האלמוני עלה לגרדום

"… זהו סיפורו של האיש שלא היה. הוא יצא בראש חוליה "בליל ההלקאות" וכאשר נתפס עם חבריו עונה קשות לא נשבר בחקירה לא הזדהה אלא בשמו המחתרתי 'דוב רוזנבאום'. תחת שם זה נקבר כשאיש מבני משפחתו לא עמד לצד הקבר. לא אמר קדיש אחרון מחשש שתתגלה זהות המשפחה.

רק עשרה ימים לפני קום המדינה למעלה משנה לאחר שנתלה פורסמה ידיעה קצרה בעיתון 'עתה נתגלה כי 'דוב רוזנבאום' שהועלה לגרדום הוא יחיאל דרזנר מתל אביב."

עוד באותו נושא

היום בהיסטוריה: נפתח משפטו של אדולף אייכמן

סיפר צבי דרזנר אחיו של יחיאל שעצור היה עם גולי קניה, כשנודע לו כי אחיו נתלה אך לא ישב שבעה ולא גילה סימני צער פן יתגלה הקשר בינו לבין עולה הגרדום ויבולע לו ולמשפחתו.

סגן מפקד קורס מפקדים באצ"ל

יחיאל דרזנר נולד בלבוב שבפולין וכשהיה בן עשר עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בירושלים.

עלייתו לגרדום של שלמה בן יוסף הי"ד הטביעה עליו רושם עז וביטוי לכך נתן ביומנו, שבו כתב בין השאר: "דמו צועק אלינו – נקמה!".

כשהחמיר מצבה הכלכלי של המשפחה הפסיק את לימודיו התיכוניים והתחיל לעבוד בעבודות שונות ובמקביל היה פעיל מאוד בשורות האצ"ל.

כשנתפס אחיו צבי והוגלה לקניה נעלם יחיאל מבית הוריו כי ידע שהבריטים מחפשים גם אותו. יחיאל עבר לשמש כסגן מפקד קורס מפקדים בבסיס אצ"ל שבשוני שבין זכרון יעקב לבנימינה, ושימש בתפקידים שונים בסניף אצ"ל בחדרה. באותה התקופה קיבל את שמו הבדוי.

 ארבעת עולי הגרדום מליל ההלקאות

בליל ההלקאות יצא דרזנר בראש חוליה של חמישה לוחמים ובמחסום וילהמה נתפסו. יחיאל נעצר בשמו הבדוי ולא הסגיר את שמו האמיתי מהחשש שהבריטים יתנכלו למשפחתו ולאחיו שבקניה.

עם יחיאל נעצרו מרדכי אלקחי ואליעזר קשאני. משפטם היה מהיר וגזר דינם היה מוות!! שלושה ימים לאחר גזר הדין נידון למוות דוב גרונר. משפחות העצורים ביקרו את יקיריהם רק 'דוב' נשאר אלמוני וללא מבקרים למעט אבי האסירים.

עוד באותו נושא

היום בהיסטוריה: השוד שהפסיק את ההלקאות

ביום רביעי כ"ו בניסן תש"ז (16.4.47) ללא כל התרעה ללא רב מלווה ובשינוי כללי התליה, הובלו הארבעה אל הגרדום כשהם שרים את התקווה.

גוויותיהם הונחו בביזיון ורק כעבור שעות הותר לחברה קדישא לקוברם. למרות העוצר על צפת מאות אנשים הגיעו בגשם השוטף ללוות את הרוגי המלכות.

במשפטו אמר יחיאל: "יצאנו להוכיח לכם שקם בארץ דור עברי חדש של יסבול השפלה שלא ישלים עם השעבוד וילחם על כבודו.. קחו את השוטים שלכם את מנהגכם מימי הביניים וחזרו למולדתכם.. "

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו