מאות חגגו את שובו של בעז אלברט ליצהר

  בעז אלברט חוגג בישיבת 'עוד יוסף חי' (אלחנן גרונר, הקול היהודי)

מאות האנשים שנכנסו ויצאו אתמול (א') לבית משפחת אלברט בגבעת תקומה הסמוכה ליצהר, הצליחו ללמד על האהדה הציבורית שקנה מאבקו של בעז בצווים המנהליים. לאחר ארבעה חודשים בהם שהה במעצר מרצונו, כמחאה על צו הרחקה שגירש אותו מיהודה ושומרון למשך חצי שנה, ללא משפט, צוין שחרורו באירוע קבלת פנים, בו השתתפו רבנים, חברי כנסת, ותיקי ההתיישבות ביו"ש, וקבוצת חקלאים שבאה להביע תמיכה במאבקו של הקולגה.

בהמשך הערב הגיעו מאות בני אדם לאירוע המרכזי שהתקיים בבית המדרש של ישיבת 'עוד יוסף חי', בו קיים הרב יצחק גינזבורג התוועדות חסידית עד חצות הלילה, יחד עם הופעה מיוחדת של להקת 'הלב והמעין'.

בין מאות המשתתפים היו גם: הרב אלדד שמואלי, מרבני קבר דוד, שמואל מידד – זנגי – מקים עמותת 'חננו', עו"ד גרשון מסיקה, ראש המועצה האיזורית שומרון וסגנו, יוסי דגן. עו"ד בצלאל סמוטריץ' – תנועת 'רגבים'. דן מרנ"ץ, מנכ"ל מכון צומת, ברוך מרזל, הרב יגאל שנדורפי, עו"ד בעז שפירא ועוד.

לא מכבד את הצו המנהלי

"יכולתי להשתחרר מהכלא לפני מספר חודשים, במידה ואתחייב לכבד את צו ההרחקה. זה היה לא פשוט, אך ההחלטה היתה ברורה לנו. אני נמצא פה, כיהודי שנמצא בנחלת אבותיו, והאלוף שחתם לי על הצו, סבור שאני נמצא כאן מכוחו. זו נקודת המחלוקת, ובה החלטנו שאני לא מכבד את הצו המנהלי", הסביר בעז אלברט. "למרות הקושי, ומראה המעצר שהיה לא פשוט לילדי, היום אני שמח לחזור הביתה, וההרגשה היא שעשינו את הדבר הנכון, כאדם, כמשפחה, וכקהילה שנתנה את מלוא הגיבוי".

"היו הרבה גילויי אהדה ותמיכה מצד שירות בית הסוהר והשוטרים, ואפילו בפרקליטות והשופטים ראו שיש פה משהו חריג – אדם שיכול להשתחרר ומסרב לכך – בגלל צו מצפונו. המאבק הוא לא רק על זכויות אדם", הוא מחדד, "אלא על פניה של מדינת ישראל כמדינה  יהודית. בסוגיה הזו צריך להתקדם הלאה"

חברת הכנסת אורית סטרוק, שיזמה יחד עם ח"כ יריב לוין דיון בוועדת החוקה על השימוש בצווים המנהליים, נטעה עץ זית בחצר הבית. "אני מצדיעה לבעז ועירית, הגיבורה האמיתית מאחורי הסיפור, על אומץ הלב וההקרבה, ועל הנכונות להילחם בצווים המנהליים. אין פה ביזיון בית המשפט, אלא התרסה עיקשת נגד הצווים הלא צודקים והאכזריים הללו. נתמיד במאבק הזה ולא נרפה. מי שיש נגדו חשדות, יש להגיש נגדו כתבי אישום על פי דיני הראיות".

משה זר ומשה פייגלין בביתו של בעז אלברט (דוברות יצהר)

שוברים את המקל

חבר הכנסת משה פייגלין אמר: "בעז הראה לכולנו כיצד יש להתייחס לצווים המנהליים. כשהמקל המופעל עליך הוא לא מוסרי ומרושע, אז כשהולכים לכלא – שוברים את המקל. רק במאבק נחוש כמו שקיים בעז, המונח הזה ייעלם מהמפה המשפטית של מדינת ישראל, ולכולנו תהיה קצת יותר חירות בארץ הזאת. במקרה של בעז, ברור שהסיפור הוא פשוט הדומיננטיות שלו בהתיישבות היהודית החדשה והטהורה שצומחת פה, ובניסיון לשבור אותו".

הרב דוד דודקביץ', רב היישוב יצהר, הדגיש את היותו של בעז "שליח ציבור". "התקופה הזו גילתה כוחות מיוחדים של ערבות הדדית מיוחדת בתוך הקהילה, ושנזכה להמשיך איתם רק בשמחות".

חבר הכנסת לשעבר, מיכאל בן ארי, פנה לבעז ועירית וביקש  לקנות 4 שעות של זמן הישיבה בכלא. "רציתי לקנות 4 שעות של מסירות הנפש המיוחדת הזו. עליכם נאמר: פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל".

צדק שאינו של תורה

הרב יאיר שחור, רב היישוב מעלה לבונה תקף את מערכת המשפט הישראלית, והשווה את הצווים המנהליים לגניבת נפשות. "המציאות היא שבמדינת ישראל פועלת מערכת משפט המכונה בהלכה 'ערכאות של גוים'. זה מסביר את התופעה של צווים מנהליים. אולי כוונתם לצדק, אבל צדק שאינו של תורה,  יכול להגיע למעשים חמורים כמו גניבת נפשות, ועקירת אדם מביתו וממשפחתו ללא משפט".

משה זר, גואל הקרקעות בשומרון ומותיקי ההתיישבות אמר, כי "המאבק בצווים ובהרחקות זה החלק הקטן. מי שרואה היכן בעז בנה את ביתו, ואיך הוא זה שהרחיב את גבולות היישוב יצהר. יצהר היתה נקודה קטנה, ופתאום היישוב הזה התרחב למקום שיכול להכיל 20,000 משפחות, ואתם ילדים, תמלאו את החלל".

הרב מנחם פליקס, מראשי גוש אמונים: "למרות הצער על ההרחקה והמעצר האכזרי עם הטייזר, היתה שמחה שיש חבר'ה 'שעושים את זה', ועושים את זה בגדול – מוכנים לשלם מחיר על העקרון".

הרב גדי בן זמרה ראש אולפנת 'מעלה לבונה' אמר, כי בעז נרדף מאחר והוא 'נתן דעתו על הבעיה הערבית'. "מבחינת מדינת ישראל, מי שנוגע בדבר הזה, זה סופה של המדינה, ולכן עדיף להתעלם מהבעיה ולטאטא אותה מתחת לשולחן. היושבים פה, ובעז בראשם, חושבים שזו הבעיה, ומשם גם יבוא הפתרון".