החוקר הטוב: נעם פדרמן כותב תזה על אסירי המחתרת

אחרי למעלה מ-45 תיקים פלילים במשטרה ושלוש שנים מאחורי הסורגים, פעיל הימין נועם פדרמן עובד על מחקר לתזה העוסקת, איך לא, ביחס של אסירים אידיאולוגיים כלפי בני משפחותיהם

החוקר הטוב: נעם פדרמן כותב תזה על אסירי המחתרת
  מחקר על אסירים אידיאולוגיים. פדרמן (פלאש90)

הוא נחשב בעיני רבים לאחד האנשים הקיצוניים ביותר בימין. הוא הקים את ישיבת הרעיון היהודי ואת תנועת כך. לא פחות מ-46 תיקים נפתחו נגדו במשטרה (ונסגרו) והוא בילה מאחורי הסורגים קרוב לשלוש שנים.

בגיל 45, אחרי שביתו בגבעה ליד קרית ארבע נהרס באישון לילה והוקם מחדש, התחיל פדרמן לכתוב עבודת מחקר (תזה) לתואר שני בהיסטוריה. בשיחה עם סרוגים, הוא מספר כי זה כבר לא משהו חדש.

אתה נתפס כפורע חוק, וכנער גבעות, ועכשיו אתה פתאום עובד על תזה?

אני פורע חוק ונער גבעות, אבל זה לא סותר שיש לי תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בהיסטוריה ובתורה שבעל פה. לא יודע אם אני מעוניין דווקא להיות מוגדר כאקדמאי, ואולי מעדיף את התואר של פורע חוק.

את התזה עושה פדרמן באוניברסיטת בר אילן ("ה' ישמור, רק שלא ידעו כאן בשכונה"), תחת הכותרת: "המתח בין מחויבות אסירי המחתרות לאידאולוגיה של התנועה ולדרכה, לבין המחויבות שלהם כלפי משפחותיהם".

ברמת העיקרון, אני חוקר את הזווית האישית של אסירי המחתרות. הם נתפסים כאנשים אידיאולוגיים, שחלק ממנה הוא גם ישיבה בכלא. אני עדיין בודק וחוקר ולא יודע מה תהיה התוצאה, לגבי המתח אם קיים, בין המחויבות למחתרת לבין המחויבות למשפחה.

פדרמן, כאמור ריצה 20 חודשי מאסר בסוף שנות השמונים, ולאחר מכן נעצר מדי פעם לתקופות קצרות כשברוב המקרים הוא תבע את המשטרה על מעצר שוא וזכה. בזמן ההתנתקות נעצר למעצר מינהלי בנוסף לתשעה חודשים בהם נעצר בחשד למעורבות ל'מחתרת בת עין'.

Noam Federman at the magistrates court

פדרמן במעצר, אחרי שביתו נהרס בצו אלוף (ארכיון פלאש90)

אולי על רקע ישיבתו הממושכת מאחורי הסורגים, והתנהגותו מול השוטרים ומול שאר האסירים הגיע פדרמן לרעיון למחקר שלו, שעוסק באסירי האצ"ל והלח"י בזמן המנדט הבריטי ("למחתרת היהודית של שנות השמונים לא הייתי קורא מחתרת").

"כשאותו אסיר נכנס לבין כתלי בית הסוהר, אם זה כלא עכו או לטרון, לצורך העניין. הוא מחויב להתנהגות מסוימת, והוא לא יכול לעשות מה שהוא  גם הוא רוצה. הוא דמות. כולם מסתכלים עליו", מתאר פדרמן את הרקע למחקר.

"נדמיין מצב בו שני אסירים נכנסים לכלא, אחד כי הוא ערך הפגנה למען עם ישראל וחסם כביש והשני כי הוא פרץ לרכב וגניבת רדיו. האסיר הפלילי מגיע ונזרק ישר לאיזה תא ובזה נגמר העניין, יוצא לארוחות, לחצר, מקבל את הזכויות שלו וזהו.

האסיר השני, שנעצר על חסימת כביש, מתקבל בקבלה של בית המעצר, ישר ישאלו אותו מה היה? הייתה פעילות טרור? הסוהרים יגידו לו אנחנו חושבים ככה, יפתחו איתו שיחה כלשהי, יש יחס מוערך כלפי אסיר כזה אידיאולוגי. ולכן גם מצדו הוא מחויב להתנהגויות מסוימות. הוא לא יכול להחליט שהוא יעשן חשיש בתוך התא כי כל החבר'ה עושים את זה, אפילו שהוא היה רוצה. כי מה יגידו, "אסיר המחתרת מעשן חשיש?! לא מתאים. אז זו המחויבות שלו."

איך מתייחסים למשפחה?

וכאן הוא מגיע לעיקר המחקר: "בין האסירים יש שוויון בכל הקשור להטבות. שניהם מקבלים ביקורים וחבילות או מכתבים מבחוץ, ושניהם יכולים לשלוח מכתבים החוצה. אז כאן מעניין לראות מה כותב אסיר המחתרת לעומת האסיר הפלילי.

האם הוא כותב "קשה לי, אני אוהב אתכם. מה שלום הילדים" או כמו שכתב פעם אסיר מחתרת, חנוך סטרליץ שיצא פעם בזינזאנה מעכו ללטרון ותיאר: "שכחתי שאני אסיר כי הרחתי את ריח ארץ ישראל וראיתי את נופי ארץ ישראל והרגשתי את אדמת ארץ ישראל", אתה מבין את ההבדל הגדול בין שניהם, והשאלה היא האם בקשר בינם ובין המשפחות יש קשר רגיל של אסיר או שיש התנהגות אחרת, כי יש התחייבות למחתרת.

ומה המסקנה שלך עד כה?

בינתיים אין לי מסקנה, אני חוקר ומקווה להגיע למסקנה. זה לוקח זמן, בטח כמה חודשים.

ואתה ממשיך עם זה לדוקטורט? נראה אותך ד"ר נעם פדרמן יחד עם ד"ר בן ארי?

עוד חזון למועד. דבר איתי עוד שנתיים שלוש. כרגע תן לי לגמור את התזה.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
כל הכבוד
ציוני | 16-01-2014 16:56
נועם פדרמן הוא מסוג היהודים שמגן על העם מהחורבן השורר...