אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

בנט ובן דהן, דרושים רבנים בירושלים עכשיו!

למעלה מעשר שנים כסא רבנות ירושלים מיותם! אני פונה בזאת בקריאה רבתי לשר לשירותי הדת ולסגנו; בידכם המפתח להושבת רבנים על כסאות פנויים לרוב

בנט ובן דהן, דרושים רבנים בירושלים עכשיו!
  חייבים רבנים בירושלים. הרב רוזן

"ואתה תחזה… אני חיל, יראי אלקים, אנשי אמת, שונאי בצע, ושמת עליהם" (יח,כא)

אין לי רב

למעלה מעשר שנים(!) כסא רבנות ירושלים מיותם! הרבנים שלום משאש ויצחק קוליץ, זכר צדיקים לברכה, כהנו כרבנים הראשיים האחרונים ל'קרתא דשופרייא', ירושלים בירתנו; אנשים של קומה ואנשים של צורה. שניהם הסתלקו לבית עולמם באותה שנה, בתשס"ג (2003), הראשון בניסן והשני בתמוז. מאז עיר-עוז-לנו חסרת רב ראשי, והיא חוברת לשורה ארוכה של ערי הארץ ומושבותיה אשר גם הם נעדרי ראש רבני שנים ע"ג שנים.

למותר לציין כי ככל שנוקפות השנים המצב מתקבע והולך ו'ידים מוכיחות' שבעצם אין צורך במשרות אלו; מסתדרים גם בלי רבנים ולא חשים כלל בחסרונם. טיעון זה משכנע ביותר (גם אותי), ולכן אני מנסה כאן ועכשיו למשוך בכל הפעמונים ובצלצלי שמע לאמר, לידע ולהודיע: אם הנושא לא יתוקן מיידית, ואם לא יבחרו אישים לסגירת פערי הרבנות בכל אתר ואתר, מהר מאד-מאד נעמוד בפני חקיקה 'יש עתידית', צודקת יש לומר, למחיקת משרות אלו מן התקן. וירושלים היא הדוגמא והמופת לשאר ערי ישראל, "כי מציון תצא תורה" וממנה פינה ויתד ל"כל שעריך".

פילפוליטיקה

הכל יודעים כי מעבר להעדר תחושת הצורך הדחוף לאיוש תפקידים אלו, העיכוב העיקרי נובע מכך שהנושא בכללותו נופל קרבן לפוליטיקה בינמפלגתית ובינמיגזרית; "זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה" (עפ"י משנה סנהדרין ג,א), ובא הכתוב השלישי ופוסל את שניהם בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה – גזורו" (עפ"י מל"א ג,כו). והעיר ציון (וערים נוספות) אבלה וחפוית וחסרת ראש.

ואם אמרנו 'פוליטיקה', הכל יודעים כי קרבות עזים ניטשים בין המחנות – החרדי, הש"סי והדתי-לאומי – על איוש משרות הרבנות. נרקמים דילים מפותלים ולאחרונה חווינו 'סרט זה' בבחירות לרבנות הראשית לישראל. אגב, תוצאות בחירות אלו מוכיחות כי העולים לדוכן ראויים לכתר, והם אינם משרתי 'מיגזר' כלשהו, גם אם עסקני הדילים לא מרוצים, וגם אם תמכתי באחרים.

עוד גלוי וידוע כי ברשויות המקומיות, וירושלים בכללם, מתחולל קרב מיקדמי מפותל ביותר על הרכב הגוף הבוחר. לנציגי באי בתי הכנסת משקל משמעותי בגוף זה ודרך בחירתם רוויית חתחתים בהגדרה. גם לשר הדתות ולרשות המקומית חלק ונחלה בקביעת חברים בגוף הבוחר, והרי לכם מירשם בדוק לפלונטרים ולעתירות אינסופיות לבג"צ. ומעל הכל, לעתים רבות ראש העיר ו/או ראש המועצה הדתית אינם מעוניינים כלל באיוש משרות אלו, כל אחד מטעמיו הוא – אישית, כלכלית או מיגזרית. או כלך לך לדרך זו: לעתים רבות ראש העיר ו/או ראש המועצה הדתית מעוניינים באיוש משרות אלו רק בפלוני נקוב שם, ואם לא הוא – אזי 'על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו אחרים את כבודו' (מתוך ברכת ההפטרה). הא לכם איפוא הסבר לפשר הדחיות רבות השנים ולעיכוב מינויים אלו 'עד שיבוא אליהו'.

הבו לכם רבנים

אני פונה בזאת בקריאה רבתי לשר לשירותי הדת ולסגנו; בידכם המפתח להושבת רבנים על כסאות פנויים לרוב. שניכם מוכרים כאנשי מעשה עתירי ביצוע 'עם קבלות'. הכריזו על יתרת שנת תשע"ד כטווח יעד לאיוש כל המשרות הפנויות. מנו 'פרוייקטור' סמכותי למימוש המשימה, והטילו עליו לפעול במקביל בכל ערי הארץ ומושבותיה, ולנכש את כל המוקשים המשפטיים והפוליטיים שעלו ושיעלו בשדות אלו. אם המוקשים הם מסוג 'התחשבנות בינמיגזרית מפותלת של שמור לי ואשמור לך' – עקפו אותם או פוצצו אותם בממלכתיות, ובלבד שהנושא יפטר בהסתערות רבתי. כל השתהות מתוך תקוה לשינויי חקיקה בתהליך מינוי הגוף הבוחר, גם אם הם ראויים כשלעצמם, תשחק לידי המעוניינים בביטול משרות אלו, וחבל!

וירושלים תחילה! משום כבודה של העיר, ובשל היותה מאוכלסת ברוב(?) חרדי-דתי-מסורתי, ובשל היותה סמל ומופת לאחרים – חובה למלא את חסרונה של העיר ולקומם את אבניה-רבניה. כאן המקום להוסיף, ולאו דוקא בשוליים; לפני מספר שנים נבחר רב-מועמד, הגון וראוי לשרת בקודש, כנציג הציבור הדתי-לאומי לאיוש המשרה האשכנזית בירושלים (ה'ספרדית' עדין ב'מיכרז'). מדובר ברב אריה שטרן הי"ו, איש מרכז-הרב העומד בראש המפעל התורני 'הלכה ברורה', ולא באנו לפרט מעלותיו כי רבות המה. אני סמוך ובטוח כי לא יעלה על דעת דילרים למיניהם לפתוח את הנושא ולתחבל אלטרנטיבות. יבחר הרב שטרן – טוב ומוטב. יבחר אחר – טוב ולא נורא. העיקר, "ואתה תחזה… אני חיל, יראי אלקים, אנשי אמת, שונאי בצע, ושמת עליהם", כמצוטט בראש המדור מפרשתנו.

==

המאמר נכתב במוצ"ש בשלח ויפורסם בעלון שבת בשבתו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
9 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
הרב סתיו מוזמן לעלות לירושלים
| 15-01-2014 16:03
2
חייבים את הרב שטרן לציבור הבורגני ולאליטה האשכנזית
יובל | 15-01-2014 16:10
רק הרב שטרן האיש הנכון למגזר האשכנזי ולכל האליטה הבורגנית מרחביה קטמון הישנה, את הרבנים שפונים למגזר הרחב לסתם "עמך" בית ישראל נשאיר לש"ס ולחרדים, אנחנו נדאג רק לאליטה ובטוח שכך נצליח להישאר בלי כל המוני העם הפשוטים.
3
יש גאב"ד בירושלים מורנו הגרי"ט וייס שליט"א וראב"ד
| 15-01-2014 22:15
מרן גאון ישראל הרב משה שטרנבוך שליט"א בעל תשובות והנהגות.
4
פוליטיקאי שמתעסק בפוליטיקה
שמואל | 16-01-2014 7:52
הגיע הזמן להפסיק לקרוא לרבנים מסוימים בתואר המכובד "רב" כשהם מתעסקים כל היום וכל הלילה בפוליטיקה. כותב המאמר הוא פוליטיקאי, כותב כאן על פוליטיקה יבשושית ומעייפת ואין קשר להלכה או להיותו רב בישראל. עורכים! נא להתחיל לערוך מחדש את מאמרי הפובליציסטיקה הפשטניים של אלה המתהדרים בתואר "רב"...
5
מועמד מוסכם ?? על מי???
מאיר | 16-01-2014 9:00
אם 5 רבנים החליטו הרב שטרן אז נגמר?? יש בחירות ושמה יקבע המעומד ולא בדילים
6
ל-5 די להיתממות המרושעת
מוסכם בהחלט, מה"קו" ועד "בית הלל" | 16-01-2014 11:45
באופן חסר תקדים החליטו ראשי ורבני הקהילות הציוניות בירושלים על בחירת מועמד ציוני דתי מוסכם. הפורום שנקבע לבחירת המועמד כלל את כל ראשי הישיבות הגדולות ורבני היישובים מהציונות הדתית. הגוף פרסם בצורה גלויה לכל קריאה להגשת מועמדים ואכן כ-7 רבנים הגישו מועמדות. כמעט ולא נשמע קול שהתנגד לדרך הזו. לבסוף נבחר ברוב קולות הרב אריה שטרן שליט"א שהוא מוכר וידוע בירושלים ומקובל על כל פלגי הציונות הדתית. בשתי מערכות הבחירות האחרונות לרה"ר ראינו מה קורה שכל מי שרוצה להגיש מועמדות מגיש מועמדות מטעם עצמו ומתחילה תחרות פנימית בתוך הציונות הדתית. האם זה מה שאנחנו צריכים בירושלים??
7
אוי לכותב
בן שלום | 16-01-2014 13:24
אני מניח שלרב רוזן יש גם מועמד לרבנות ירושלים שמו הרב ישראל רוזן
8
ל-7 תנוח דעתך
| 16-01-2014 14:53
הרב ישראל רוזן שליט"א כבר עבר את הגיל. מלבד זה שהוא מציין מפורשות שהוא תומך ברב אריה שטרן שליט"א
9
תגובה למגיב מס' 7
מגיב שקרא | 19-01-2014 10:48
תגיד, לא הסבירו לך פעם שכדאי לקרוא את הכתבה לפני שמגיבים עליה?