עשרה חודשים להקמת הממשלה והמשבר הפוליטי חזר לחיינו. סמוטריץ' ויריב לוין הצליחו לעשות שח לבנט ועכשיו הם במרחק מהלך אחד לפני מט סופי. הטריגר לעזיבתה של סילמן הגיע לא מעט מהכיוון של בעלה שמוליק. לאחרונה הופעלו עליו לחצים כבדים מצד סביבתו הקרובה ובצל גל הפיגועים הוא החליט שהוא כבר לא מסוגל. גם עידית הושפעה מלחצי סביבתה, בנט לא זיהה שמי שנלחמה בשבילו בכנס החורף כבר לא תקום להסתער איתו בקיץ.

סמוטריץ' ויריב לוין שחתומים על המהלך, תפרו אותו מתחת לאף של בנט ואנשיו שנרדמו בשמירה. האצבע המאשימה בימינה מופנית כלפיי היועצת המדינית שמרית מאיר. לא צריך להיות אסטרטג פוליטי גדול, צריך להבין באנשים. זה עקב האכילס של בנט עוד מאז ימי הבית היהודי. הוא רוצה להתעסק בדברים הגדולים ושוכח את האנשים שמתחתיו.

בימינה טוענים כי שמרית מאיר קיבלה יותר מידי סמכויות כך שהיא לא יכלה לעמוד באמת על המשמר. מאיר ניסתה לקחת את בנט שמאלה מבלי להתייחס בצרכים של אורבך ושאר חברי ימינה. ככל הנראה, היא זו שהכניסה את המילה ' הגדה המערבית' לנאומו של בנט ולמעשה בידיה חוללה רעידת אדמה מתחת לפני השטח. לפני המשבר, אורבך ניסה לקבוע פגישה עם מאיר אך לא נענה. ביומיים האחרונים היא ניסתה לתפוס אותו – אבל הוא כבר לא עונה לה.

מה רוצה איילת שקד?

לאחר שסילמן עשתה את הצעד הראשון, רבים בציבור הימני נושאים את עיניהם אל איילת שקד ושואלים מדוע היא לא מצטרפת לליכוד? הרי סילמן כבר עשתה את הצעד הראשון, היא לא מפחדת שהליכוד ישיגו עריק אחר ואז היא תישאר בלי כלום?

איילת שקד החליטה שהיא לא תעבוד לפי החליל של הליכוד. לאחר פרישת סילמן, שקד קארה ואורבך היו נתונים ללחץ אדיר של בכירי הליכוד שאמרו לכל אחד מהם שאם הוא לא בא, עוד כמה דק' הם סוגרים עם השני. הם למעשה יצרו תחרות בין חברי ימינה – שקד החליטה לבלום אותה.

שקד בלמה את המהלך של קארה לפרשו עם סילמן ושיקלי. המהלך שלה נועד לעצור את המירוץ בינה לבין אורבך וקארה כדי לוודא שאיש לא עושה מהלך ומשאיר את האחרים מאחור. באופוזיציה ובציבור הימני טוענים כי שקד היא שוב זו שמחזיקה את הממשלה ולא נותנת לה להתפרק. לטענת הליכוד והציונות הדתית, שקד מתואמת עם בנט ושוב מצילה את הממשלה במקום לחזור לשורות המחנה.

מלבד הקשר המיסטי בין שקד לבנט שנמצא מעל כל היגיון פוליטי, הסיבה לכך ששקד לא עוברת בעצמה לליכוד גם שנראה כי עוד רגע הספינה טובעת היא בגלל נתניהו. בין שקד לביבי ושרה יש איבה וחוסר אמון שככל הנראה אין שני לו בפוליטיקה. שקד לא רוצה להגיע לליכוד בתקופת נתניהו. היא חוששת שהוא ימרר את חייה ויעשה לה את כל התרגילים האפשריים כך שבסוף היא תישאר ללא כלום.

שקד מעדיפה להתפצל עם חברי ימינה ולקבל שריון כסיעה עצמאית בתוך הליכוד, מבלי שעתידה יהיה נתון בידי נתניהו ורעייתו. ככה היא תוכל לשמור על שרידותה וגם לא לשים את מבטחה ביריביה הפוליטיים המרים. כעת היא עדיין לא החליטה מה לעשות,  מבחינתה כל האופציות פתוחות אך היא מעדיפה גם לנסות להחזיר את עידית ולייצב את המצב.

המשותפת עוד לא אמרה את המילה האחרונה

הגלגל התהפך במפלגות הערביות. לאחר שמאז הקמת הממשלה, מנסור עבאס היה השחקן המרכזי על המגרש, עכשיו איש לא סופר אותו. מי שמחוזר עכשיו על ידי כולם הוא אחמד טיבי והמשותפת. עבאס מושקע בקואליציה עד מעל הראש ובסוף מי שמפרק אותה הוא הימין כך שהוא גם לא מרוויח את הנק' האידאולוגיות על פרישה מהקואליציה.

המשותפת נמצאים בצומת החלטה. מצד אחד הם רוצים להפיל את הממשלה ולמוטט את מהלך הגדול של רע"מ.  מנגד, הם לא רוצים להמליך את נתניהו ובן גביר. לאור זאת, הקואליציה לוחצת על טיבי לתת להם רשת ביטחון כדי שיוכלו לאפשר לפעול בקואליציה של 60 ח"כים.

מבחינת לפיד, אפשר לתפקד עם קואליציה 60 עד העברת התקציב כאשר בכל חוק יהיה דילים עם המשותפת. ברשימה הערבית שוקלים את העניין, זאת כדי להביא הישגים למגזר הערבי ולמזער את הנזקים שהם ספגו מרע"מ בחודשים האחרונים. לכולם ברור שאפשרות כזאת היא פלסטר זמני לקואליציה ולא חוסם עורקים.