היום בהיסטוריה: החלה עליית יהודי לוב למדינת ישראל
"עם הרמת העוגן, נשמעה באון שירת "התקווה" ו"שירת הים" עם דמעות בעיניים. המעמד המרגש וההיסטורי אף ריגש את עובדי הנמל ואנשי המשטרה, שניצבו עם העולים ואלפי היהודים, שבאו להיפרד, לנוכח המעמד המיוחד מלא ההוד. מעמד, אשר לא ימוש מזיכרונם של כל אלו, שנכחו בו וזוכרים אותו ברעד ובהתרגשות".
סיפר אחד הילדים שהיה על האוניה הראשונה שיצאה מלוב ביום ו' בניסן תש"ט (5.4.49).
הקהילות היהודיות בלוב נמנות על הקהילות העתיקות ביותר בפזורה היהודית בתפוצות, שהתקיימו ברציפות במשך אלפי שנים, ידעו ימי זוהר ושגשוג וכן ימי שפל ומצוקה.
בשנת תרע"א (1911) פלשה איטליה ללוב וכבשה אותה מהעות'מניים ששלטו בלוב כמעט 400 שנה, ולוב הפכה למושבה איטלקית. במלחמת העולם השנייה הצטרפה איטליה לציר הרשע וחוקי נירנברג הוחלו גם על יהודי לוב. בחורף תש"ג (43) נכנסו הבריטים ללוב וקטעו את תוכניות הגרמנים להעברת יהודי לוב למחנות ההשמדה באירופה.
הבריטים הקשו – היהודים נמלטו
עקב מספר אירועים קשים בהם נרצחו מאות יהודים אבד האמון בשלטון הבריטי שלא סיפק את ההגנה הדרושה. יהודי טריפולי הקימו ארגון הגנה עצמאי שהוכיח את עצמו בפרעות אחרות. לאחר מאורעות אלו התעצמה ההעפלה הבלתי-לגאלית. רק בסיום מלחמת העצמאות התיר השלטון הבריטי את יציאת יהודי לוב בתנאי שיוותרו על נתינותם הלובית.
היתר העלייה, התקבל בשמחה ובנכונות שהיה בה מעין החלטה לאומית – "בנערינו ובזקנינו נלך". קשיים רבים התגלו בארגון העלייה וממשלת ישראל נרתמה לפתרון הבעיות. השלטונות הבריטים סרבו לאשר כניסת נציג רשמי מטעם מדינת ישראל ללוב וברוך דובדבני נכנס בכיסוי של מבקר בבתי ספר יהודים. חודש ימים בלבד מהגעתו של ברוך דובדבני, לנוכח פעילותו הבלתי-נלאית, ונחישותו הנחרצת הופעלה העלייה הישירה דרך הים מטריפולי לחיפה.
בארבע שנים הבאות יהדות לוב עתיקת היומין חזרה ארצה והתקיים בה: "וְהוֹצֵאתִים מִן הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּים מִן הָאֲרָצוֹת וַהֲבִיאֹתִים אֶל אַדְמָתָם וּרְעִיתִים אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאֲפִיקִים וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
