איש התקשורת אברי גלעד, פרסם טור שעשוי לשים אותו במרכזה של סערה חדשה.

בטורו השבועי בעיתון 'ישראל היום', כתב גלעד כי העלאת יהודי אוקראינה לארץ בעוד יהודים רבים באתיופיה ממתינים לעלות לישראל, אינה גזענות, אלא עדיפות לאומית, שכן הליך הקליטה שלהם פשוט הרבה יותר.

בין היתר כתב גלעד: "לא מדובר כלל בגזענות, אלא בתועלתנות. וגם אם היא אינה אופטימלית, עדיין כדאי ואף הכרחי לדייק במינוח".

גלעד, שמבין את הנפיצות שבדבריו, וכתב: "אני יודע שאני מסכן את נפשי כשאני נכנס לשדה המוקשים הזה, אבל מישהו חייב להגיד את זה. עולים מאוקראינה הם על פי רוב משכילים, בעלי תארים במקצועות נדרשים, מכירים וחיים תרבות לא מאוד רחוקה ממה שיש פה, ויש שיגידו תרבות אפילו גבוהה יותר. למדו אנגלית, מתמטיקה, הנדסה, מדעים, חיו במציאות טכנולוגית דומה מאוד לשלנו, מה שהופך את קליטתם לפשוטה יותר, אם מתעלמים מההצקות המקובלות אצלנו לכל אח ואחות המגיעים טריים להתערות בנו. לא נדרשים דורות כדי להפוך אותם לחלק מאיתנו. מקסימום כמה שנים".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

העולים נוחתים בארץ

לאחר מכן כתב גלעד: "עולי אתיופיה העתידיים, עם כל חיבתי לבני העדה הזאת, הם אתגר הרבה יותר מורכב. מה לעשות, החיים באתיופיה שונים לגמרי. כך, למשל, בסקר שיזם משרד הקליטה בקרב עולי אתיופיה משנות ה־90, סיפרו 65% מאלה שעלו כבגירים כי לא למדו בבית ספר אפילו שנה מחייהם; כ־40% העידו שרק הורה אחד שלהם יודע קרוא וכתוב בשפה כלשהי; ואצל כ־40% נוספים גם אבא וגם אמא לא ידעו לקרוא ולכתוב, בשום שפה. וכל זה בלי לדבר על מבנה המשפחה, מעמד האב שמתערער, חוסר ידע טכנולוגי והזלזול שהם ספגו כאן ביהדותם ובמצוות כפי שקיימו".

גלעד הוסיף כי "קליטת עולים מאתיופיה היא אתגר גדול יותר בכל מובן, וההצלחה כלל אינה מובטחת, ההפך – כמעט בטוח, לצערי, שלאחר השמחה על ההגעה לארץ המובטחת, רבים מהם יאשימו את ביתם החדש בגזענות מובנית. מה לעשות, עם כל הרצון הכן לראות רק את נשמתו היהודית הנצרכת של כל אדם, כחברה מאותגרת בכל כך הרבה עניינים זה טבעי שנרצה לקבל את אלה שיהפכו לנכס ומנוע לצמיחה בתוך זמן קצר, מאשר את אלה שידרשו טיפול וליווי זמן רב".