יום אחד, במהלך אזעקת צבע אדום, יוסי פוגש במיגונית את מיכל. הבעיה היא שמיכל נמצאת רק בשעה מסויימת באזור הזה ויוסי מבין שכדי לראות אותה שוב הוא חייב שיהיה "צבע אדום" בדיוק באותה השעה ולכן הוא סוגר דיל עם אנשי חמאס.

האירועים מתגלגלים באופן בלתי צפוי כאשר מסתבר שלכל אדם באזור הדרום יש אינטרס שיהיה "צבע אדום" בשעה מסויימת, אפילו לנשיא המכללה…

סיפור האהבה בין יוסי למיכל גורם להתפתחות עולם מטורף בו הקסאמים משחקים תפקיד טוב. "צבע אדום" זה לא רק אזעקה, זה הזדמנות לאהבה. ולמישהו להרוויח…

זהו תיאור העלילה של סרטו הראשון וה(די) חדש של הסטנדאפיסט הדתי יאיר אורבך. בניגוד למופע שלו "קרנבל ברשות התורה", המיועד בעיקר לציבור הדתי, בסרט אין מוטיבים דתיים, ואורבך הפעם בתפקיד הבמאי. מבחינת אורבך המטרות של הסרט הם שתיים (בסדר הזה): 1. לבדר את הקהל. אין מספיק קומדיה בארץ. 2. להביא את אווירת הקסאמים אל מחוץ לשדרות ולהראות אותו בזווית אחרת.  

יאיר אורבך, למה דווקא סרט על שדרות?

"הבעיה של שדרות היא שהעיר היא לא חלק מהקולקטיב. אנשים לא מבינים שהבעיה היא של מדינת ישראל ולא של שדרות. הסרט ממחיש לכולם את המצב בשדרות ויוצר הזדהות. המטרה שלי היא שהסרט הזה יהיה בכל בית ובפעם הבאה שיתקפו את שדרות, אף אחד לא יכול לומר – לא ידעתי."

ולמה דווקא קומדיה?

 "המחשבה בלעשות קומדיה הייתה שאת הכאב של שדרות יהיה אפשר להעביר בסאבטקסט. אנשים נוטים להתעלם מדיווחים שגרתיים על קסאמים שנפלו בשדרות אבל לא הרגו. בעזרת הקומדיה, תחושת הקסאם מועצמת ואני זוכר שראיתי אנשים יושבים בקולנוע וקופצים מבהלה כל פעם שיש קסאם."

 אם אתם רוצים לראות את הסרט, תוכלו לעשות זאת בהדרכת הבמאי. מפיקי הסרט מארגנים הקרנות פרטיות, שלאחריהן מתנהל דיון עם יוצרי הסרט. כמו כן במהלך ההקרנה מציינים לצופים כל מיני רמיזות ובדיחות פנימיות בתוך הסרט.  אם תרצו הקרנה פרטית, נסו דרך אתר הסרט.

והנה טריילר של הסרט: