כמו תמיד, לתרבות חומרנית ישנה נטייה לפספס מאורעות רוחניים. כשם שלפני חג שבועות הדיון המרכזי בתקשורת הוא ביחס למתכוני עוגות גבינה, כך לפני לוויה של גדול בישראל העיסוק העיקרי הוא הלוגיסטיקה של הלוויה או כיצד נתניהו חולץ מביתו של הרב קנייבסקי זצ"ל.
הדברים לא נובעים מרוע אלא מסוג של קטנוניות – אנו לא מבינים את הערך של המאורע כשלעצמו, אז כל שנותר הוא להתעסק האם מצה בפסח טובה לדיאטה או לא.
אם הרושם שישאר בלבבות מלווייתו של הרב קנייבסקי הוא החסימות בגוש דן – ואם חס וחלילה גם יתרחש אסון לוגיסטי – החמצנו את העיקר.
אני ממליץ לכל אחד ואחת מאיתנו לסנן את רעשי הרקע התקשורתיים בבוקר הזה ולנסות לשמוע מאותם אלה שמסבירים – כדבריה של סיוון רהב מאיר – לא כמה אנשים יגיעו ללוויה אלא למה אנשים יגיעו ללוויה.
ה' נתן וה' לקח. יהיה שם ה' מבורך
תגובות