הכנסת מסיימת את כנס החורף ויוצאת לפגרה של חודשיים, בדיוק כשהקואליציה הגיעה לכמעט 100% מיצוי הכוח שלה ועל אדי דלק אחרונים.

השבועות האחרונים היו קשים מאוד לחברי הכנסת והשרים. הרבה מאוד תוכניות חקיקה בוטלו או התעכבו בגלל חרמות, כל פעם של גורם קואליציוני אחר.

ממשלה שנשענת על המספר המדויק של 61, לא יכולה להרשות לעצמה אצבע אחת שחסרה, וההרגשה שבמקום לקדם סדר יום עצמאי ולהוביל מהלכים, הקואליציה מנסה רק לשרוד. רק להגיע להצבעה הבאה בשקט ולקוות שלא יצוץ משבר חדש.

הכמות העצומה של חברי הכנסת הנורווגיים יצרו מעמדות בפוליטיקה, כשבזמן שהשרים ישנים בלילות וקופצים מידי פעם למשכן הכנסת, חברי הכנסת האחרים עומלים קשה בוועדות ובהצבעות אין סופיות במליאה.

אין משהו סימלי יותר מכך שהחוק האחרון שאושר לפני הפגרה היה חוק האזרחות. מאז ההפלה הדרמטית שלו בפעם הקודמת, הסוגייה הזו תלויה כמו רֵחיים על הצוואר ורק בזכות שיתוף פעולה עם האופוזיציה הימנית, הממשלה צלחה את המשבר הפוליטי והביטחוני הזה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארחי אישור חוק האזרחות (צילום: ערוץ כנסת)

כששואלים את בכירים המפלגות בקואליציה הם ישדרו שהכול בסדר, ומשברים פוליטיים תמיד היו. אבל גם הם מודים שהניסוי הפוליטי הזה שנקרא "ממשלת השינוי" הוא אתגר שהם שעדיין לא הצליחו להשתלט עליו במאת האחוזים.

מה עבר ומה נתקע?

אז האם תשעה חודשים אחרי הקמת הממשלה, אכן ישראל עדיין תקועה בקיפאון פוליטי או שכאשר בוחנים את זה לעומק, יש עשייה פרלמנטרית.

האם מדובר נטו בקואליציה ששורדת רק משבוע לשבוע? כנראה שהכול תלוי בנקודת המבט.

והאמת היא ש-62 חוקים אושרו באופן מלא מאז שהקואליציה החלה את דרכה ועוד 52 חוקים כבר אושרו לקריאה שנייה ושלישית ומחכים בקנה לאישור סופי אחרי הפגרה.

צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב

אז התחושה של שיתוק פרלמנטרי כנראה מוטעית ופשוט קצב העבודה של הקואליציה הזאת שונה. יש המון דרמות, ריבים רבים ומחלוקות לא פשוטות בין חלקיה, אך כנראה שכן צריך לעלות למבט קצת יותר גבוה כדי לבחון את המצב.

נכון, לא מעט חוקי דגל של הקואליציה מעוכבים ונדחים על רקע חוסר הסכמות או בעיות משמעת וברשותם חוק הגיור, חוק הגבלת כהונת ראש ממשלה, חוק חלופת תמ"א 38, חוק הגיוס.

אגב, זאת אחת הבעיות המרכזיות שהקואליציה סובלת ממנה כל כך הרבה. גם אם יש חוקים חשובים לשחקנים השונים, אין הרבה נושאים שחשובים לכולם. ושם הרבה פעמים טמונה המחלוקת.

לא תהיה להם ברירה

החודשיים הקרובים, יאפשרו לח"כים – משני הצדדים – לנצל את הפגרה קצת לנוח משבועות ארוכים של טרטורים ולילות לבנים.

כנס הקיץ כבר יהיה בסימן שנה לחלופי השלטון, ולמרות הזעזועים אף אחד מהשותפים לא מראה סימן אמיתי של פרישה. מנעמי השלטון והכוח בידיים לפעמים חזקים יותר מכיפופי אידיאולוגיה.

סילמן ובנט (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

שיתוף הפעולה בין 8 סיעות השלטון טעון שיפור ואם הם באמת רוצים לוודא שפרויקט המשותף ממשיך, לא תהיה להם ברירה אלא לטקס עצה כיצד לוודא שלצד המחלוקות שלא ייעלמו, תהליכי העבודה עוברים תהליך ייעול רציני.

כשהקואליציה מחליטה להסתער על נושא בצורה מרוכזת ומשותפת – היא בדרך כלל מצליחה. סוד קיומה יהיה טמון ביכולת הזו בדיוק – למצוא מה אפשר לקדם יחד, ולא איך אפשר לחסום אחד את השני.