ולדימיר זלנסקי, שארצו נמצאת במצב באמת לא מעורר קנאה, החליט לפנות ללב היהודי שלנו. טענתו היא שכיהודים, איננו יכולים להיות אדישים נוכח ההפצצות הרוסיות על באבי יאר – אתר השמדתם של יהודי קייב בשואה, ועלינו להתערב לטובת אוקראינה, ולזעוק את זעקתם. גם השגריר האוקראיני פנה אל הלב שלנו, וביקש שכשם שאוקראינים הצילו יהודים במהלך השואה, כך גם אנחנו נציל האוקראינים בשעת צרתם.

ובכן, כיליד קייב, אני מודה שקצת קשה לי להזדהות עם הקריאה הנרגשת הזאת כשהיא מוצגת כך. באבי יאר זה לא סתם מקום הירצחם של היהודים על ידי משבר האקלים או "הרעים". שם בגיא המקולל של באבי יאר האוקראינים רצחו את היהודים של קייב בצוותא עם הנאצים בשמחה רבה בתופים ובמחולות. גם את ההורים הזקנים של סבא רבא שלי רצחו שם, ומי שארגן את זה לא היו רק הגרמנים, אלא גם השכנים האוקראינים הטובים שלהם (וזה שאחר כך אכן הנאצים הרגו שם גם המון אוקראינים זה עניין אחר).

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(מתוך עמוד הטלגרם של נשיא אוקראינה)

נוסיף לכך, שגם המפעילים של תאי הגז היו בדרך כלל אוקראינים, ונזכיר שיש סיבה שהחוק לעשיית דין בנאצים מתייחס לנאצים ועוזריהם. (בנוגע לחסידי אומות העולם האוקראינים, אני באמת חושב שעדיף היה לשגריר האוקראיני לשתוק. בכל אוקראינה הוכרו כ-2500 כאלה, והם הצילו את היהודים קודם כל מאחיהם האוקראינים עצמם).

כשעזבנו את קייב, עיר הולדתי באביב 1991 ועלינו לארץ חודשים ספורים לפני התפרקותה הסופית של ברית המועצות, זה היה בין היתר על רקע גל עיקש של שמועות ברחבי העיר, שבקרוב יתרחשו פוגרומים נגד היהודים – פוגרומים שתכננו אוקראינים מקומיים – לא נאצים ולא רוסים. הפוגרמים לא יצאו אל הפועל מהסיבה הטכנית של עזיבתם הבהולה של היהודים. קייב התרוקנה מהיהודים שלה מספיק מהר, ולא נשאר במי לערוך פרעות.

האוקראינים לא יספרו לי סיפורים. צדיקים גדולים ואוהבי ישראל נפלאים הם לא היו מעולם, והעבר המשותף שלנו הוא חלום בלהות. ייקח קצת יותר מבחירתו המתמיהה של נשיא יהודי משונה כדי לשכנע אותי שהדברים הללו השתנו מן היסוד.

אדמת אוקראינה רווייה בדם יהודי יותר מכל מקום בעולם, והיא גם המקום האחרון באירופה שבו היה פוטנציאל חי של ממש לפוגרומים נגד היהודים בסך הכל לפני 30 שנה. זה שהרוסים רשעים לא פחות, ובוודאי מסוכנים לשלום העולם יותר – אני מקבל בהחלט, וייתכן שזו סיבה טובה להתייצב נגדם לצד האוקראינים, אבל אהבה גדולה לעם האוקראיני והזדהות עם מאבק הגבורה שלו על חירותו אני אתקשה לפתח בעולם הזה.

בפעם האחרונה שהעם האוקראיני נלחם על חירותו והצליח בכך, זה הסתיים בפרעות ת"ח ת"ט. בפעם האחרונה שהוא נכשל בכך, זה הביא עלינו את פרעות פטליורה.

צריך להיות עם הפנים קדימה, ולא רק להתבוסס בעבר, אבל כאשר האוקראינים בעצמם מזמינים אותנו להתבונן בעבר המשותף שלנו – הפנים שלהם נשקפות מן העבר הזה כפני הקוזאק עם האלה שמרטש תינוקות יהודים להנאתו, ולא כפני חסיד אומות העולם המציל אותם. עדיף שימצאו טיעונים אחרים.

=======

אליהו בן אשר, בוגר ישיבת ההסדר 'אור וישועה' ומוסמך לרבנות. עוסק בהוראת היהדות במסגרות שונות, בדגש על היסטוריה יהודית. לשעבר, עורך מצע זהות