אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

צפו: קצר על הפרשה | המשכן – בין שוויון למעמד

מדוע השיוויון החברתי הוא הבסיס להקמת המשכן ומה בכל זאת תפקיד מעמד הנשיאים המורמים מעם? הרב יששכר היימן על מעמדות ושיוויון בסרטון הקצרצר לפרשת השבוע. צפו:

צפו: קצר על הפרשה | המשכן - בין שוויון למעמד
  צילוסך, מתוך היוטיוב של המדרשה לידע המקדש

פרשת ויקהל: השוויון החברתי היה הבסיס להקמת המשכן. כל יהודי יכל לתרום. ולאן התרומה תגיע? – לא לפי השבט, המשפחה או המעמד, אלא רק לפי טהרת הלב.

בצלאל יודע לקרוא את המחשבות, ולזהות על התרומות השונות באיזו נדיבות, באיזו טהרת לב, באיזו קדושה הם נתרמו ועל פי זה לדעת לאיזה כלי הם יופנו. לא לפי מעמדו של התורם אלא לפי טוהר כוונתו.

צפו:

בצלאל ואהליאב מנצחים על מלאכת בניית המשכן, בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן. אומר רש"י שהשבט הבכיר והשבט הפחות מנהלים יחד את העבודה, לאמור, אם היית איש מקצוע היודע לעבוד עם עץ, ברזל או בדים היית כשיר לעבודה, ולא משנה מי המשפחה שלך, או מאיזה שבט אתה, העיקר היא המקצועיות.

ואכן, את הבדים טוו הנשים מכל העם, כל מי שידעה לטוות, ולא משנה מאיזה משפחה הגעת.

עוד באותו נושא

זמני כניסת שבת ויציאת שבת פרשת ויקהל-שקלים תשפ"ב

שוויון מוחלט, חוץ מסטייה קלה אחת: הנשיאים.

לנשיאים הייתה איזו תחושת מעמד, שהם מורמים מעם, ועל זה הם נענשו. מה נשאר להם לתרום?

– "והנשיאים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים לאפוד ולחושן", הקב"ה דאג שיישאר לנשיאים לתרום את האבנים, כי על האבנים יש את השמות של כל בני ישראל, פעם אחת על הכתפיים של הכהן הגדול ופעם אחת על החושן, כדי להגיד להם: פספסתם, כל עם ישראל יחד שייך למשכן.

זאת ועוד, הם תרמו גם "ואת הבושם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטורת הסמים", שמן המשחה אף הוא מראה את אותו עניין, זהו שמן שבו משחו את כל הכלים, את כל הדברים, ללא הבדלים בין חפץ לחפץ ובין כלי לכלי. וכן הקטורת עם כל חלקיה, כל צמחיה השונים, כולל החלבנה וריחה הרע, עולים יחד לריח ניחוח.

האחדות, השוויון החיבור של כל עם ישראל זה הבסיס להקמת המשכן.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
אלו כמובן הבלים...
חן ברג | 25-02-2022 9:09
אלו כמובן הבלים מרמה הנמוכה ביותר שאפשר לדמיין . הכותב מרקסיסט מחופש לרב המציב כעובדה את מלחמת המעמדות בחברה דבר שקיים רק במוחם המעוות של מקרסיסטים פרימיטיביים מסוגו . לגופו של ענין עם ישראל מחולק למעמדות באופן חד משמעי . בכורים לויים כהנים גרים שמחולקים גם הם לתתי מעמדות וכו וכו . המעמדות מובדלים גם על ידי פריוולגיות והקניית זכויות שונות לפי מעמד . כמובן שאין שויון בשום פנים ואופן . לשלב את אליל השויון ביהדות הוא בדיוק אותה עבודה זרה שהמציאה הציונות הדתית כאילו דת יכולה להיות ציונית וכאילו הכל הולך עם הכל .
2
לחשוב מחשבות - לחשוב על אלוהים ואדם.
משה אהרון | 25-02-2022 11:13
בסד. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת: אמר לו הקבה למשה : יש לי אדם אחד שמלאתי אותו רוח אלוהים והוא חוסה בצילי תמיד - ובצלאל שמו. והוא בן אור. והוא בן חור שאינו ירא מאיש .והוא גם בן מטה יהודה. שמטה חסד לכל יהודי . ולפיכך הוסיף ואמר לו הקבה רוצה אני שכל זהב , כסף ונחושת שייעשה בו שימוש לקודש יעבור דרכו של בצלאל .שידע לחשוב מחשבות של עשייה טהורה ומזוקקת . שידע לחשוב גם מחשבת כל התורמים בתיתם לקודש. וכך שכל אימת שבצלאל עשה בזהב : יש והיה אומר להם לפרנסים השיבו תכשיט זה לנותנו . שהיה כל עולמה של האישה התורמת . והקבה נעצב בנתינה זו. וכן כסף היה אומר השיבו תרומת כסף זו שהתורם נתנה אומנם מכל ליבו אך שמורה הייתה לחתונת בתו וכך גם עשה בנחושת בהנה כי כן חושב מחשבות אלוהים ואדם לא רק עשה מלאכת המשכן גם עשה במקביל מלאכת ומחשבת אלוהים. לעשות חסד עם כל אדם. משה אהרון
3
משהו להקהות את הטפלות והתפלות של תגובה - 1
משה אהרון | 25-02-2022 11:14
בסד. שניים שאחרי האחד ==================== האחד תמיד הקבה והשאר המסומלים בשניים - אלו הם אנחנו. שיש שלושה דברים בבחינת אושיות שניתנו לנו בשניים : - לוחות הברית - הכרובים. - והאורים ותומים וצריך שתשאל השאלה מה עניין שניים . תחילה יש לומר כי יסוד מוסד המאפיין את השניים כאמור הוא יסוד החיבור ביניהם בכל אלה ?. ובעקיפין הטפלות היחסית כלפי האחד לוחות הברית היו שני לוחות מחוברים . הכרובים היו מחוברים ערכית זה לזה בפניהם ופיזית לארון הברית . והעיקר המחבר ביניהם היה דבר ה' אשר היה יוצא מביניהם ממש האורים ותומים גם היו מחוברים כשניים שלא ניתנים להפרדה. שגם אין תוחלת לאור האלוקי ללא התום האנושי והנה גם כל השניים עוסקים בחיבור ובזיקה שבין אלוהים ואדם בלוחות הלוח הראשון משקף את המהות האלוקית. והלוח השני את המהות האנושית . והם מחוברים גם להקרין לנו שגם אם יש בינינו כאלה שמחוברים יותר ללוח הראשון ואחרים רק ללוח השני . חייבים הם להיות מחוברים בחיבור של אחדות . כך גם הכרובים המסמלים כשניים את כולנו שכולנו זהב טהור . וכולם צריכים להאיר פנים איש אל אחיו וכנפינו [שוב השניים] המסמלים את האתגר של כולנו להתרומם ולהתעופף . צריכים הם להיות כלפי מעלה כלפי השמיים. ורק בהיותינו כאלה נוכל להתקשר כשניים לאחד - לקבה. שנאמר : ונועדתי לך ...ודברתי אתך מבין שני הכרובים. והנה אם אנו זוכים לאותם השניים - המסרים הערכיים של הלוחות והכרובים. אנו גם זוכים להתעלות לשניים האחרים :האורים ותומים. וזוכים למיטב הקשר והחיבור שבין אלוהים ואדם . באותן הנפלאות שחוללו האורים ותומים. שרק השלמות של שניים : אור ותום מביא את היקום לשיא תפארתו בחיבור האופטימלי והדוק שבין אלוהים ואדם שניים המתחברים לאחד. לא להיותם שלוש אלא גוי אחד המתחבר לאלוהים האחד. באחדות הרמונית ופילאית משה אהרון
4
משהו על "שויון" אחר
משה אהרון | 27-02-2022 15:18
בסד. שוו בנפשכם כשעושים כיום מגבית לכל מיני פרויקטים חברתיים או פולחניים ונאספים סכומי כסף העודפים על הצורך המוגדר . מה עושים בכספים העודפים ? בואו וראו את מכמניה של תורת ישראל - לעניין זה. שתורת אמת לא יכולה להניח או להזניח גם היבט חשוב זה . [כסף עודף שנגבה מהציבור.] וראו מה אומרת התורה על אותו העודף שנאסף מתרומות המשכן . מילה אחת - והותר, מילה שהיא חזות הכל. לאמור : והמלאכה הייתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר. הנה כי כן .לסוף התברר כי התרומות למשכן היו בעודף לעומת לצורכי כל המלאכה הנדרשת. אז מה . ? הרי אף פעם אי אפשר לכוון בדיוק .... אז מדוע היה לה לתורה להתייחס לעניין זה של עודף שנאסף . אלא שתורת אמת לא יכולה חלילה לזלזל בכספי הציבור . מבחינתה התרומות הייועיות לא חשובות יותר מהעודף . ולתורה הקדושה יש את הכלים והאמצעים ואפילו במילה אחת . לא רק להגדיר את המהות של כסף עודף שנותר. אלא גם מה לעשות איתו. אם כן, משמעות המילה האופרטיבית והותר היא לב ליבה של תורת ישראל שהמילה הותר בסידור אותיות היא המילה תורה. ולב ליבה של תורת ישראל היא הצדקה .שתמיד תמיד נסמכת למשפט . כמו גם מהות הגאולה היא - במשפט וצדקה . הנה כי כן. - ההותר שנותר : בזהב , כסף נחושת ושאר חומרים,לא מצאו לו ייעוד מאולץ נוסף ברוח הפרוייקט אלא חולק לצדקה לעניים ונצרכים. אז הנה, לכאורה עתה ברור כי כל עודף תרומות על פי תורת ישראל. צריך לקיים בו הותר לחלקו לעניים ונצרכים....... משה אהרון
5
שויון גם לנשים עניות לתרום מראות נחושת צובאות
משה אהרון | 27-02-2022 22:41
סיפורן של המראות הצובאות הוסף לחידושים מועדפים נכתב על ידי משה אהרוןהוסף למחדשים שלי - דווח לי כאשר הכותב מוסיף חידוש חדש, 27/2/2022 [ערוך חידוש] בסד. 1. פרק ל » פסוק יחוְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם. 2. וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.. [פר' לח - ח] שאלות : 1. מה המשמעות של מראות צובאות 2. למה שודכו המראות הצובאות לכיור. 3. מה משמעות התוספת : אשר צבאו בפתח אוהל מועד. 4. מדוע בהוראה לעשות כיור נחושת אין זכר למראות הצובאות. נקדים ונאמר כי המדרשים נתנו תשובה לחלק מהשאלות הנל. משום שמדובר בקונסטרוקציה מדרשית חלקית ואשר לעניות דעתי לא היה בה מענה לכל השאלות דבר שלא הניח . סברנו כי יש יסודות נוספים ומוכמנים המאירים את סיפור המראות הצובאות באורות נוספים ומיוחדים. ושנים לא מעטות שבנו למדנו ודנו בעניין עד שנסגר המעגל בעיני רוחנו אם כן, זה היה סיפורן של המראות הצובאות : ראשית,מדוע נקרא שמן מראות צובאות ? צובאות מלשון צבא ומלחמה שכשאדם מסתכל במראה הוא לרוב נדרך,רואה תמונה שכביכול נלחמת בו ובדימוי ובתודעה האישית שביקש לשוות לעצמו. לפיכך ביקשה התורה לשדך המראות הצובאות לכיור. שכל כהן המבקש להטהר שקודם לכל יתעמת וילחם בדמותו הנראית במראה . לטהר קודם לכל את תודעתו ודימויו. והנה הנשים תרמו את המראות האישיות וחשב מי שחשב [לפי המדרש משה]. כי לכאורה לאור שימושן הקודם של המראות לא יאה היה למשכן לעשות שימוש במראות שכאלה . ואזי אלה נערמו פתח אוהל מועד כדי שיבואו הנשים לאוספן בחזרה. אלא שהנשים סרבו והן המראות נערמו בפתח וכאילו נלחמו את מלחמתן העיקשת של הנשים כי תרומתן זו לא פחות חשובה מכל תרומה אחרת וכי גם הן המראות ראויות לשימוש במשכן וכך בצלאל החושב מחשבות עומק ,חשב כי בהפוך , המראות יכולות לנהל מלחמה אפקטיבית נוספת כאמור ודווקא בהיקשר לכיור. וכך גם פתר את ערמת המראות הצובאות בפתח אוהל מועד וגם הציב בפני הכהנים המבקשים להיטהר אתגר חדש ונוסף -רוחני . בנוסף לאתגר הפיזי של רחצה. וכך וציפה בהן בצלאל את הכיור. כך ברור גם מדוע בציווי הראשוני אין זכר למראות הצובאות וכך כל כהן שבא להיטהר היה רואה את השתקפות דמותו בהן - במראות שציפו את הכיור. ויודע היה כי ההיטהרות מתחילה דווקא ברוח - בדמותו שלו. ורק אחר כך גם בהיטהרות פיזית של הגוף. משה אהרון