איני יודע אם המתח בין רוסיה ואוקראינה – שלרובנו אינו אומר הרבה – הפתיע את המודיעין המערבי; אולם הוא ללא ספק הפתיע את התודעה החילונית-מערבית.

במשך עשרות שנים, מאז מלחמת העולם השנייה ובעיקר מאז סיומה של המלחמה הקרה, התודעה השולטת בתרבות המערבית היא שמאבקי לאומיות וזהות עברו מן העולם. הדבר היחידי שאמור לעניין את בני האדם הוא לאכול במקדונל'ס ולצפות בנטפליקס. האינטרנט והרשתות החברתיות העצימו את תחושת הגלובליזציה, ויצרו אשליה שאם רק נתעלם מנושאי זהות, דת ולאומיות – נוכל כולנו לחיות בגן עדן של תמונות חתלתולים ברשת.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב אבינר על המלחמה באוקראינה

מקרים כדוגמת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והאסלאמיזציה הגוברת והולכת, מלמדים שהעולם מורכב הרבה יותר. גם במאה ה-21, ישנם אנשים ששטחי אדמה וכבוד לאומי – אשכרה מעניינים אותם והם מוכנים להילחם עבורם. הנפש האנושית צורכת עוד משהו חוץ מנוחות חומרית; כדברי רבי יהודה הלוי, ששם בפיו של מלך כוזר תשובה לטענת הפילוסוף שנפש האדם איננה זקוקה לדת: "אם כן מדוע הנוצרים והמוסלמים נלחמים זה בזה?" (כוזרי מאמר ראשון, ב).

חודש אדר (א' ו-ב') מספר לנו את סיפור הפורים, שהתגלגל, על פי חז"ל, מרצונם של היהודים להשתתף במשתה אחשוורוש ולהיטמע בכפר הגלובלי הפרסי. מרדכי ניסה להזהיר אותם דרך הראש – והמן הצליח דרך הרגליים – שזהויות דתיות ולאומיות אינן משהו שניתן למחוק. יש עוד דרך ארוכה לפנינו.

במדינת ישראל 2022, יותר מכל מקום אחר בעולם, אסור לשכוח את הלקח הזה. הרע יעבור הטוב. יתגבר בעזרת ה'.