כשהקואליציה הוקמה לפני שמונה חודשים, היה ברור שהמבנה הפריטטי, אותו מודל שלטוני שמחלק את הממשלה לשני גושים עם כוח שווה, מסמן את קו החלוקה האידיאולוגי המדיני בין השותפים.

בצד אחד נפתלי בנט עם סיעות ימינה ותקווה חדשה תחתיו, כשבצד השני עומד יאיר לפיד, שאחראי על כל סיעות המרכז-שמאל. שני ראשי ממשלה שמחלקים באחריות על שלמות הקואליציה.

ואכן, חלק ניכר מהבעיות הקואליציוניות היו סביב סוגיות שבין שני הגושים: דת ומדינה, שאלות מדיניות  וסוגיות "קלאסיות" של ימין ושמאל.

בנט, לפיד וגנץ (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ')

רק שבתקופה האחרונה, ניכר שעיקר הבעיות מתרכזות לא בין הצדדים, אלא בתוך המחנות עצמם, או יותר נכון – בתוך מחנה של לפיד.

והשבוע הקשיים הפנימיים, יצאו ביתר שאת לאוויר העולם.

משבר הפנסיות הצבאיות שהוביל השבוע לחרם של כחול לבן, הוא מול העבודה ומרצ. ההתפטרות של אלי אבידר וחזרתו כסיעת יחיד לכנסת, הוא כאב ראש באחריות לפיד. אפילו הח"כית הסוררת רינאוי-זועבי הוגלתה אחר כבוד לסין, על מנת לפתור את בעיית המשמעת שלה.

בזמן שרוב תשומת הלב התקשורתית מופנית לגנץ, מיכאלי והורוביץ – אי אפשר להתעלם מהדמות שאמורה להיות האחראית לשמור על שלמות המחנה השמאלי בממשלה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

לפיד במסדרונות הכנסת, ארכיון (צילום: בנצי רובין)

חוסר היכולת של לפיד לשלוט בגובה הלהבות של הסכסוכים הוא אולי ההמחשה הכי טובה, לאופן ששותפיו תופסים אותו.

לפיד לא מזהה את האתגרים

הכישלון של לפיד בחזית מול אבידר הוא מהדהד. חודשים שהוא יודע שהשר לתכנון אסטרטגי מסתובב מתוסכל אך לא מוצא לכך פתרון. החזרה של אבידר לחברות בכנסת מסמנת שלב חדש בחייה הקשיים ממילא של הקואליציה, וחוסר הזיהוי בזמן של לפיד יבוא לידי ביטוי בהצבעות במליאה, שיהיו מורכבים עכשיו אפילו יותר.

עצם העובדה שלפיד טרם השכיל להושיב את המשולש הבעייתי של גנץ-מיכאלי-הורוביץ, למצוא פשרה סביב סוגיית הפנסיות הצבאיות, מציפה תהייה על יכולתו להוביל מהלכים משותפים, תכונה חשובה למי שאמור להיות ראש הממשלה הרשמי עוד כשנה וחצי.

ההתנגדויות הפנימיות לא נגמרות שם כמובן, ואפשר לאתר אותם גם בבעיות סביב קידום התוכניות הכלכליות של ליברמן וברביבאי שבינתיים נבלמות ע"י הח"כים שבאחריות לפיד.

עם נוסיף לכך את כישלון שלו בקידום המקורבת שלו רות קלדרון ליו"ר הסוכנות היהודית, הסכסוך המתמשך בין הנהלת משרד החוץ לעובדים, והביקורת על המדיניות המגומגמת בסוגיית מלחמת רוסיה-אוקראינה, משתקפת ללפיד תמונה לא מחמיאה.

החומה נסדקת לאט לאט

למרות שהיה נדמה שהיחסים בינו לבין גנץ הפשירו בחודשים האחרונים, ההבנה היא ששוב עבר חתול שחור בין שני הבכירים, וייתכן שזה מה שמקשה על מציאת הפתרון.

גנץ ולפיד, ארכיון (צילום: הדס פארוש/פלאש 90)

נכון, כל השותפים נשבעים שהממשלה יציבה, ושהם לא יאפשרו לאופוזיציה את ההנאה בלראות אותם מתפרקים, אבל יותר ויותר אבנים נופלות מחומת הקואליציה.

אמנם האחריות המרכזית היא על כתפיו של ראש הממשלה בנט, אך אם לפיד לא ישתלט על האירוע בעצמו, קשה לראות את מימוש הרוטציה מתקיים.