בהמשך לפרסום סרוגים: מסתמן כי מפת אזורי העדיפות הלאומית לא תשתנה ובקרוב הממשלה תאריך את תוקפה של המפה הנוכחית בשנה נוספת -כך נודע לסרוגים לאחר שהתקיימה היום ישיבת שרים שדנו בנושא.
צילום: השמאל – להכניס ישובים ערביים לאזור עדיפות לאומיכזכור, בעקבות דרישתם של שרי מפלגת העבודה ומרצ בישיבת הממשלה בספטמבר, לדון ולעצב מחדש את מפת אזורי העדיפות הלאומית שעודכנה בפעם האחרונה ב-2018 בממשלת נתניהו, גובש צוות בין משרדי שיעסוק בדרישות לשינוי המפה.
עם זאת למרות דרישות של מפלגות השמאל בממשלה להכניס קריטריונים שונים למפת סדרי העדיפות הלאומית כמו נגישות תחבורה ציבורית, ערים מעורבות, הוספת ישובים ערבים ובחינה מחדש של יישובי יו"ש שנמצאים במפה – השרים הבינו כי מדובר בנושא שיהיה קשה מאוד להגיע בו להסכמות והמפה הנוכחית תוארך.
אחד המשתתפים שהשתתף בישיבת צוות השרים הקודמת על מפת העדיפות הלאומית אמר לסרוגים כי "כולם מבינים שאי אפשר לפתוח את המפה, אם נפתח את הקריטריונים זה לא יגמר".
מה זו מפת אזורי העדיפות הלאומית?
מפת אזורי עדיפות לאומית הנוכחית היא רשימת ישובים שנקבעו בהחלטת ממשלה בשנת 2018, ואשר בהם הממשלה רשאית להעניק הטבות ותמריצים, במסגרת מסלולי סיוע שונים, במטרה לסייע בקידומם של יישובים אלה.
ישובים הנכללים במפת אזורי עדיפות לאומית זוכים לתמריצים ושלל הטבות מהמדינה במטרה לעודד צמיחה והתפתחות של אותם מקומות. ישנם מס' קריטריונים בכדי להיחשב "אזור בעל עדיפות לאומית" אשר המרכזי שבהם נמדד על פי "מדד הפריפריאליות" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד נוסף שקובע את הגדרת האזור כבעל עדיפות לאומית הוא המרחק בו הוא נמצא מגבולות ישראל בצפון ועזה.
כאמור, המפה עודכנה לאחרונה בהחלטת ממשלה משנת 2018. תוקפה של המפה פג בישיבת הממשלה בספטמבר האחרון, שם היא זכתה לביקורת מצד שרי מפלגות השמאל שאמרו: "מדובר במפה פוליטית", שכן היא כוללת את יישובי יהודה ושומרון. אך בשל הדרישה לחדש את המפה, הממשלה החליטה להאריך את תוקפה של המפה הנוכחית עד 2.1.22
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה בישיבת הממשלה בספטמבר כי המפה הנוכחית לא שוויונית, מפלה את הערבים ויש נגדה בגץ ולכן צריך לתקן אותה. גם השר עיסאווי פריג' התייחס בהתאם לעתירת ואדי ערה ואום אל פאחם.
תגובות