יאיר לוי באולפן סרוגים: "לא דתי או יהודי, אני ישראלי"

הזמר יאיר לוי לא התכונן למה שקרה לו לפני שנתיים. הוא היה מוזיקאי, והופיע בהופעות קטנות ברחבי הארץ, עד שהוציא את השיר "רפא נא". התזמון שלו, עם תחילת מגפת הקורונה, גרמה לו להתפוצץ בכל העולם, ולוי הפך לשם מוכר מסביב לגלובוס.

לפרוץ בעקבות הקורונה

הזמר הגיע לאולפן סרוגים לראיון מיוחד לקראת הופעות מיוחדות שיערכו ברחבי העולם, "לייב מניין". הוא מספר על השיר שגרם לו לפרוץ, על הדואט עם הזמרת הלבנונית, ועל הכובע שהפך כל כך מזוהה איתו.

השיר "רפא נא" יצא ממש בתחילת הקורונה. זה היה בכוונה התזמון לשיר כזה?

"תמיד קשה לי כשאומרים שזה להיט, כי זה בעצם תפילה של משה רבינו שאני הלחנתי. הוצאתי את השיר בשביל סבתא שלי שהייתה חולה, ולצערי נפטרה מקורונה אחרי שנה".

"אני אתחיל מההתחלה" יאיר אומר, "היו לי הופעות סגורות לשנה הקרובה, הייתי רגוע ומבסוט יחסית, ופתאום ביום אחד הגיע הקורונה והתבטלו לי 50 הופעות ביום. באמצע הסגר ראשון הייתי בבית עם התפילין והטלית עלי, כשאני מקבל טלפון מאבא שלי שסבתא חולה ומצבה לא טוב. כל הבשורות הללו יחד, אמרתי שאני חייב להתפלל משהו לסבתא שלי. אז פתחתי גוגל, כי לא ידעתי איך להתפלל לרפואתה – וקפץ לי הפסוק 'אל נא רפא נא לה'. באותו רגע רצתי עם התפילין, והלחנתי את זה שמה כשהילדים קופצים עלי".

"רציתי להוציא את זה מאד מהר בשבילה, ושנייה לפני שהוצאנו את זה אמא שלי הציעה לי להוסיף באמצע אנשים שאומרים בכל מיני שפות. אמרתי לה 'בסדר' כזה, ויום אחרי זה העורך וידאו אמר לי שמשהו חסר. הבאתי את הרעיון של אמא שלי, והוא אמר שזה רעיון גאוני. משמה יצא קליפ מילים עם גלובוס והרבה שפות, וזה הפך להיות תפילה אוניברסלית בלי שיותר מדי התכוונתי לזה".

איך חווית את ההצלחה ברחבי העולם?

"האמת שזה היה מלחיץ מאד בהתחלה. היום כבר התרגלתי ואני עובד בזה, אבל בהתחלה הייתי אומן שהמטרה שלו הייתה לפרוץ בארץ".

"ביום הזיכרון אני מופיע הרבה בגלל העבר שלי בצבא, אז הייתי בהרבה זומים. אני שר עם גיטרה, ובין הזומים אני פותח את האינסטגרם ורואה מאות תיוגים. אנשים מרוסיה, מאפריקה, כולם שרים 'רפא נא'. אמרתי לאשתי שזה מלחיץ אותי, אני לא יודע קורה פה".

אז מה עשית עם הלחץ? 

"חיפשתי את נקודת השליחות שלי. פתאום הבנתי שיש בזה משהו שהוא יכול להעביר מסר של חיבור ושלום דרך המוזיקה והאמונה. הרבה פעמים המוזיקה זה דבר שבועט בהיסטוריה, בא לשנות. דווקא תפילה, בסיטואציה הקשה שבה היא התקבלה, פתאום מאחדת בין זמרים מסין, מלבנון, וברזיל".

לשיר עם זמרת לבנונית

מה המקום או הביצוע הכי מיוחד שהגיע אליך?

"הזמינו אותי למצעד החיים, ונכדים של נאצים שיש להם להקה הקליטו את זה ושרו בגרמנית. העלו אותי בלייב למצעד וביקשו ממני סליחה על השואה. זה היה משהו מטלטל. אני זוכר גם שפתאום קלטתי שיעור יוגה בדרום אפריקה, שעשו יוגה לרפא נא. לא נראה לי שהם אפילו ידעו שזה תפילה. זה ממש תפס בכל מיני מקומות מוזרים ושונים".

קיבלת ביקורת על הקלטת הביצוע עם זמרת לבנונית?

"היא חטפה ביקורת, בוא נגיד שברגע שהעוזר של ביבי צייץ את השיר בטוויטר ואמר שזה 'מראה שהאנשים בלבנון יכולים להסתדר עם ישראל' – חיזבאללה העלו תמונת ענק שלה בגוף התקשורת שלהם וכתבו 'בוגדת'. מאז זה הלך והסלים בקשר שלה. היא ידעה שיהיה בלאגן ועזבה את לבנון, אבל המשפחה הקרובה שלה עדיין שמה. אני לא רוצה לפרט יותר מדי כי זה סכנת חיים, אבל היא עברה תקופה לא פשוטה בכלל".

איך היא הגיעה אליך?

"היא שלחה לי הודעה באינסטגרם, בהתחלה די פספסתי את זה כי קיבלתי הרבה הודעות. בשלב מסוים שי, ששרה איתי את הביצוע המקורי, אמרה שיש מישהי שמנסה להשיג אותי ואני לא עונה לה – אני פותח את ההודעה ושומע אותה שרה בערבית. זה תפס אותי כי זה טלטל אותי, בגלל העבר הצבאי שלי".

את יאיר לוי תמיד אפשר לזהות בזכות הכובע שהוא חובש, למה אתה בוחר להסתובב עם כובע ולא עם כיפה?

"אני לא רואה הבדל בין אמנות לדתיות, מבחינתי זה הכל אותו דבר. בעקבות המסע שלי בשנתיים האחרונות אני יכול להגיד שאני לא אוהב את המילה דתי או יהודי – אני ישראלי. הכובע הוא מבחינתי הכיפה שלי, אני מתפלל איתו, אבל הוא מאפשר לי לא להיות שייך לאף אחד מהשבטים".

"זה מתבטא גם בפרוייקט שעומד לצאת, הוא בעיקר מילים מהמקורות, אבל האלבום הראשון הוא בכלל לא כזה. גם באלבום הזה יש שיר למען השבת הבנים החטופים, אז יש שירים שהם אמנם משלבים תפילות אבל עם טקסטים ישראלים. אני מרגיש שהשליחות שלי בעולם הזה כמוזיקאי היא שיפסיקו להגיד זה דתי וזה לדתי. הגענו לשלב בהיסטוריה שלנו שבו הגבולות לא קיימים – הרי אחד יגיד שאני לא דתי והשני יגיד שאני כן. יש כל כך הרבה שבטים שאין לזה סוף, הגיע הזמן שנהיה שבט אחד".