רוחות מלחמה מנשבות בגבול הלא שקט בין רוסיה לאוקראינה ובעקבות כך מקבלי ההחלטות במערב אובדי-עצות. נראה כי הדמות הדומיננטית ביותר בסכסוך אינה אחד ממנהיגי הצדדים המסוכסכים, אלא דווקא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שמזהיר את העולם כולו מפני תקיפה של פוטין את אוקראינה ופלישה צבאית לשטחה, ומאיים בתגובה אמריקנית הולמת.

למרות האזהרות והדאגה המופרזת של הנשיא האמריקני, נדמה כי האיום במלחמה נוראה טרם חלחל משמעותית לתודעה של אזרחי רוסיה ואוקראינה שנתפסים עדיין כאדישים למצב המתוח והאיום המשמעותי על ביטחונם, אך מנגד במערב וגם במזרח התיכון יש דריכות שיא והרגשה שהפיצוץ קרוב והשפעותיו יורגשו בעולם כרעשי משנה לאחר רעידת-אדמה.

בזכות אוטוסטרדת המידע המהיר והרשתות החברתיות ניתן בקלות להשוות בין המידע שמקורו בתקשורת הישראלית למקורות המידע המהימנים החיים ברוסיה ובאוקראינה וכמובן שגם מהתקשורת הזרה בדגש על הרוסית והמערבית שמגלים עניין בלתי פוסק בסיפור המתעדכן החם מהאזור הקר.

מניתוח והשוואת המידע המועבר בתקשורת עם זה המגיע ממקורות בשטח  ניתן להבחין בפערים גדולים ומשמעותיים ביותר. במערב וגם בישראל מדווחים על עליית מפלס החרדה באוקראינה, טיסות חירום מאורגנות לחילוץ אזרחים זרים מהמדינה לפני שיקלעו למצב מלחמה ולסגר גבולות, כשבנוסף מדווחת התקשורת העולמית מסביב לשעון על פינוי דיפלומטים זרים מקייב במקביל  לשיחות מתוחות בין הנשיאים פוטין וביידן ומתווכיהם המנסים למצוא פתרון דיפלומטי מהיר ולמנוע מלחמת עולם שלישית.

משני צידי הגבול המתוח בין רוסיה לאוקראינה נשמעים קולות אחרים לגמרי. אזרחים רוסים ואוקראינים יהודים והלא יהודים מספרים כי אין תחושת חרדה במדינותיהם.

הרבנית חיה וולף מאודסה שבאוקראינה תיארה מרחוק התנהלות שגרתית בהחלט של הקהילה היהודית, כולל הפעלה רגילה של בתי ספר וגני ילדים האוניברסיטה היהודית בעיר. דברים ברוח דומה סיפרו תושבי אזורים שונים באוקראינה בקרבת הגבול ובמרחק ממנו החיים את חייהם, עובדים, לומדים ומשדרים עסקים כרגיל. אין תורים ומחסור בסחורה בחנויות לממכר מזון, לא דווח על מחסור בדלק, ונדמה שהמצב המלחמתי מתנהל בעיקר בין הכתבים שמוציאים את הסיפורים והתיאורים הרחוקים מהמציאות בפועל.

גם ברוסיה המצב המתוח אינו על סדר היום הציבורי. הרב ירחמיאל גורליק מטיומן שבסיביר הצהיר כי הקהילה היהודית שלו וקהילות אחרות אינן עוסקות בסכסוך בין פוטין לזלנסקי, ואין בהלה ברחובות, ודברים ברוח דומה אמרו גם מרבים מתושביה הלא יהודים של רוסיה.

לדעת אחד מתושבי קאזאן, הממוקמת כ-800 קילומטרים ממוסקבה ולדעתם של כמה מחבריו הטובים, העצמת חרדת אזרחי אוקראינה מאפשרות תקיפה ופלישה של פוטין לארצם כמו גם החשש והחרדה מאפשרות עימות צבאי ממושך הינו אינטרס אמריקאי מובהק. האזרחים מנתחי הפרשנים ברוסיה טוענים כי לארצות הברית יש תחמושת שאין לה שימוש שיוצרה בהשקעה משמעותית,  ולטענתם לממשל ביידן יש צורך דחוף להיפטר מריבוי נשקים המעלים אבק במחסנים. משמעות הדבר היא  שההפסד האפשרי של השקט האוקראיני הוא הרווח של הממשל האמריקני הנוכחי המעוניין לכאורה לבצע עסקה צבאית שתשמח מאד את הדוד סם ואת נציגו בפועל הנשיא ביידן.

למרות האיומים ההדדיים של פוטין וביידן נראה כי רוב העולם מתפלל ומייחל לכך שרוסיה ואוקראינה ימצאו את הדרך הנכונה והנבונה לצאת מהמשבר בשלום וללא שפיכות דמים.

 

ד"ר אידה איגרא, היא מנהלת מרכזים חינוכיים ברוסיה ובאוקראינה ומרצה לחינוך מיוחד במכללה האקדמית חמדת