המשבר בין רוסיה לאוקראינה: נראה כי ממשלת ישראל עושה הכול כדי שלא למצוא את עצמה בתווך, בין המערב ואוקראינה מצד אחד – והרוסים מצד שני. בקייב יש רצון להצטייד בסוללות כיפת ברזל הישראליות, אם וכאשר רוסיה תפלוש.
הבוקר (שלישי) פורסם ב-ynet כי החל מהקיץ האחרון פתחה ישראל בשורה של מהלכים בניסיון למנוע התנגשות עם האמריקנים (ועם האוקראינים בפרשה), והצליחה להוריד את הנושא מסדר היום. גורמים באוקראינה הביעו אכזבה מהעמדה.
נוהגים "ברגישות ובאחריות"
ההתנהלות סביב כיפת ברזל מדגימה היטב את המצב יוצא הדופן שבו מוצאת את עצמה ישראל בין שתי המדינות: באורח מעשי, היא מדינה עם גבול משותף עם מוסקבה, בשל השליטה בפועל של הקרמלין במשטר הסורי. בישראל סבורים שממשל ביידן ומנהיגי הקונגרס מבינים את הצורך הישראלי בזהירות, ולכן נהגו "ברגישות ובאחריות", כלשון גורמים בישראל, ביחס לכיפת ברזל.
(צילום: שאטרסטוק)
נציין כי מערכת כיפת ברזל אומנם פותחה בישראל, אך היא פרויקט משותף עם הפנטגון האמריקני. ההסכם בין הצדדים איננו מאפשר את מכירת המערכת למדינה שלישית ללא הסכמה משותפת. הפרסום הענק שזכתה לו בעקבות העימות הצבאי עם חמאס במבצע "שומר החומות" ופרעות תשפ"א, הקנה לה פופולריות עצומה – גם באוקראינה. האוקראינים החלו פועלים במרץ בוושינגטון כדי לשכנע מחוקקים אמריקנים ליזום העברה של מערכת ההגנה מפני רקטות ומרגמות אליהם.
ממשלת אוקראינה ביקשה באורח רשמי מממשל ביידן להעביר טילי פטריוט וכיפת ברזל לאוקראינה, באביב הקודם. פלישה רוסית לא נראתה באופק, אך הממשל – וגם חברי הקונגרס משני צידי הבית, רפובליקנים ודמוקרטים – נטו לגישה אגרסיבית יותר מול הקרמלין סביב המשך המאבק במזרח אוקראינה.
(צילום: שאטרסטוק)
בספטמבר האחרון פרסם האתר פוליטיקו כי לצבא האמריקני, משלוח של שתי הסוללות שהוזמנו מרפא"ל היה הגיוני ביותר: כיפת ברזל ממילא לא משתלבת במערכת הפיקוד ושליטה האנטי-טילית האמריקנית, לדברי גורמים צבאיים אמריקנים שצוטטו בידיעה. גורמים בקונגרס תדרכו את התקשורת האמריקנית – וגם את ישראל – על שתי הסוללות הללו, שהיו יכולות להעמיד את ישראל בעמדה מסובכת מאוד: לסרב לרצונה של מערכת הביטחון בארה"ב לשלוח כיפת ברזל לאוקראינים, או להסתכן בעימות עם מוסקבה.
"מוסכים של מדינות שכנות"
בישראל הבהירו לממשל האמריקני בשיחות לא-רשמיות כי לא נוכל להסכים להעברת סוללות כיפת ברזל לקייב, בשל היחסים עם רוסיה. האוקראינים, שחשו בפעולות הישראליות, פנו בחודשים האחרונים ישירות לממשלת בנט-לפיד וביקשו תמיכה ישראלית באספקת המערכת. שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולבה, דיבר על הרצון האוקראיני במערכות הגנה ישראליות בריאיון ל"כאן" בתחילת החודש. האוקראינים גם ביקשו סוללות פטריוט מוושינגטון, שקיבלה החלטה עקרונית – עוד בנובמבר – שלא לספק להם מערכות הגנה מהסוג הזה. האמריקנים גם השתכנעו מהטיעונים הישראליים, והעברת כיפת ברזל לאוקראינה ירדה לגמרי מהפרק.
לישראל היה חשוב מאוד שהדברים ייעשו בשקט, בכדי שלא לפגוע ביחסים עם קייב.
קנדה תסייע לאוקראינה
שר ההגנה האוקראיני, אולקסיי רזניקוב, הבהיר מצידו בתחילת החודש הנוכחי שממילא סוללות כיפת ברזל לא ייתנו מענה לצורך להגן על "המתקנים האסטרטגיים" של המדינה, כגון שדות תעופה ומתקנים גרעיניים, משום שהן מיועדות לרקטות ומרגמות ש"מיוצרות במוסכים של מדינות שכנות". האוקראינים עדיין מעוניינים בטילי פטריוט, אך ההערכות הן שהממשל בוושינגטון עומד בסירובו בעניין.
אוקראינה כמובן לא תישאר לבד: קנדה הציעה לאוקראינה הלוואה של עד 500 מיליון דולר קנדי על רקע ההיערכות לתקיפה אפשרית של רוסיה. על פי הדיווח, קנדה תספק תחמושת וציוד בשווי 7.8 מיליון דולר קנדי לאוקראינה.
ארה"ב: בלארוס ומולדובה עלו לדרגה 4, הגבוהה ביותר באזהרת מסע, בשל "הצטברות חריגה של כוחות רוסים בגבולן".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
