השבוע הגיע האיש שנמצא ליד כל דליקה, איתמר בן גביר, עם אורית סטרוק כמה חברים מתנחלים ותלמידי ישיבות הסדר בדרום, לנגב. הם הקימו מאחז לא חוקי לצרכי יחסי ציבור ומאז ייללו עד לב שמיים על "הבדואים האחים המוסלמים" שמשתלטים על הנגב. ועל זה שמפנים רק יהודים (בנגב נהרסים מדי שנה אלפי מבנים של בדואים.
בשנים האחרונות נמחק ישוב שלם, אום אל חיראן, אבל התיאבון להרס של בן גביר וחבריו הוא אינסופי). מחרחרי ריב ומדון. זורקי שמנים על אש שהם בעצמם הציתו.
אין גבול לציניות. האקטיביסטים לרגע קראו למאחז "מעלה פולה" (על שם רעיית בן גוריון). הם טענו שהם ממש כמו הדגניות, שהוקמו בימי השלטון העות'מאני. והם נלחמים ב"חוסר המשילות". האירוניה התאבדה והתהפכה בקברה. ממשיכי כהנא ממשילים את עצמם למי שמקימים ישובים בשלטון זר (משל היו ראשוני נטורי קרתא), וטוענים לחוסר משילות כאשר הם מורידים לטמיון מליוני שקלים שלנו בהעסקה של מאות שוטרים, כדי לאכוף את החוק על פורעי החוק., הם עצמם…
ח"כ קרעי ורוטמן (דוברות מעלה פולה)
אין גבול לציניות. ואם לא נתעורר, כבר יהיה מאוחר מדי. הנגב הוא המקום שבו הצלחנו לטפח, בניגוד לרוחות הרעות, קיום משמעותי משותף. בו הקמנו את מועצת הנגב, חיבור בין כלל ראשי הרשויות בנגב: ראשי ערי פיתוח, ראשי מועצות אזוריות, ראשי רשויות בדואיות. ימנים ושמאלנים, מזרחים ואשכנזים, יהודים וערבים. ואם לא ניכנע לכהניסטים נוכל גם לקדם מה שבאמת נחוץ: הכרה בכלל הישראלים בנגב, יהודים וערבים. הכרה בכפרים הישראלים- בדואים הלא מוכרים ובעיקר הכרה באחריות המדינה על הקהילות העניות ביותר בישראל.
בדואים בעיקר, אבל גם מזרחים, יוצאי אתיופיה ודוברי רוסית. ראינו איך הדביקו "תרבות של פשע" למזרחים (מרוקאי סכין זוכרים?) וליוצאי אתיופיה. הבדואים הם כוכבי הסדרה הזו.
אין גבול לציניות. לגרור מי שרוצים להיות תלמידי חכמים צעירים לפעילות הזו. כאלה שכנראה לא הפנימו שתלמוד תורה ללא דרך ארץ וללא כבוד לאכסניה שלך, הוא חסר שורשים ופשר. כאלה שלא טרחו להכיר באמת את הנגב ולבחור האם הם רוצים בו באמת כבית. ואם כן, ערי הפיתוח ישמחו כל כך לקלוט אותם. כאלה ששכחו את האמירה של אבטליון: " חכמים – הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל".
אין גבול לציניות. בן גביר וחבריו גם הופיעו בדרום תל אביב, כשהתושבים זעקו שם. האם היתה בעיה אמיתית? ודאי. האם הם התעניינו כקליפת השום בתושבים הותיקים? ודאי שלא. כשנתניהו אישר תכנית, שכללה השקעה של מאות מליונים בשכונות, הם טירפדו אותה. האם לפחות טרחו להתעקש שהתקציבים ישארו? נו, באמת, הצחקתם. אימי גדלה בשכונת התקווה, והימין והשמאל התקוטטו שם על מבקשי המקלט, מעל לראש האוכלוסיות הותיקות. זה גורל הפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות, אם לא נתעקש על הקול שלנו. אם נסבול את זה, כמאמר השיר, הילדים שלנו יהיו הבאים בתור להיות קורבנות הציניות והשנאה הזו, שמטפחים בן גביר וחבריו.
אין גבול לציניות. הכהניסטים וחבריהם רוצים לחרב את הנגב. רוצים יד איש באחיו. הם חושבים שזה מתאים לאינטרסים הפוליטיים הקטנים שלהם ולמיליציות היהודיות שהם מטפחים. ואולי הם פשוט מתענגים על האש. אם לא נתעורר, הלהבות הקטנות יאחזו בקירות הבית.
חבר הכנסת איתמר בן גביר (צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב)
ולמי שמתעקש על "חוסר משילות" ופשיעה, אני אומר: יש בעיה אמיתית של פשיעה. היא מנופחת מעבר לכל פרופורציה והיא בעיה של יהודים ובדואים בנגב, גם יחד. יש בעיה אמיתית של אי הסדרה (על 3% מאדמות הנגב) והיא לא תיפתר עד שמדינת ישראל לא תיכנס ברצינות לעניין ותביא פתרונות בדיאלוג עם החברה הבדואית, שמחויבת אף היא להנהיג לשגשוג קהילותיה והנגב בכלל. אני מתעקש שבנגב יש שותפות, שהולכת ומעמיקה, ושמי שבא מבחוץ לומר כמה הכל נורא וכמה "הבדואים" אשמים, מוזמן לחזור למקומו. למה? כי אכפת לי מהילדים שלי ועתידם. אכפת לי מעתיד הנגב. ואכפת לי מאוד מעתיד החברה הישראלית. בגלל האנושיות. בגלל הציונות. בגלל היהדות.
אבי דבוש הוא פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי. משמש כמנכ"ל שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
