שחיתות במערכות המשפט זה לא דבר חדש. כך כותב שלמה בקהלת (ג', טז): "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע". תפקיד מערכות השלטון הוא להציל עשוק מיד עושקו (רמב"ם סנהדרין ב ז). והם עסוקים בהנאת עצמם.

בשיר של יום שלישי אנו מזכירים לשופטים ולשוטרים כי המשפט לאלוקים הוא: "אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת־אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט". אתם לא יכולים לחפות על רשעים. "עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה". התפקיד העיקרי שלהם להגן על חלשים. "שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ". (תהילים פב).

יש אנשים במערכות הללו שחושבים כי אף אחד לא רואה את השחיתות שלהם. "לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ". הכל נשאר בחדרי חדרים. הם לא יודעים שכולם רואים את הקשר בין הסיאוב שלהם לבין פריחת ארגוני הפשע בנגב ובגליל. שעשרות אלפי כלי נשק במגזר הבדואי והערבי הם כתב אישום שתלוי על ראשם.

יש להם כוח והם פועלים בנחישות נגד יהודים שמעיזים להגן על עצמם מפני הרשעים. כך היה בפרעות בעכו ובלוד שמשטרה אדישה עד מוות, פעלה בנחרצות מול יהודים שהעזו להגן על עצמם. פרקליטות פושעת בנגב שמאפשרת את כל הפשע של הבדואים בנגב, רודפת אחרי שי דרומי בערעורים אין סופיים כי העז להגן על עצמו מפני אותם פורעים. "יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ".

במבט ראשון זה נראה כי הם חזקים מידי, נולדו לשלוט ולשפוט: "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם". אבל באמת יש דין ויש דיין, "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָֹּרִים תִּפֹּלוּ" וזה מה שאנחנו רואים היום. וכשהדין נעשה במקומות הללו מגיעה גאולה לעולם.

על כך מתפללים בכל תפילת י"ח ובכל שיר של יום שלישי "קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם".