לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אך גם על הלחם. בארצנו יש מעט גידולים חקלאיים. הרוב הוא ייבוא. מחירם עלה ב-20%, והצפי הוא מחיר כפול. בהתחלה, היבואנים התמקחו וניהלו משא ומתן, אך לשווא. יותר מאוחר, גם אם נחתם חוזה, היצואנים מחו"ל לא רצו לשמוע דבר ועמדו על דעתם להוסיף מחיר.
מה הסיבות של בעיה עולמית זו?
א. התחממות גלובלית. ב. עקב זה, מצב החקלאיים הידרדר, וקשה להם לגדל הרבה. ג. האטה עקב קורונה. ד. ספינות הייצוא העלו מאוד מחיריהן. ה. שודדי ים. ו. מספר הקונטיינרים הצטמצם, לא מצליחים לקבל כל הנדרש.
ז. מדיניות סין בנידון. ח. הפקת האנרגיה נעשית יותר יקרה. נפט. גז. ט. מחיר הברזל עלה וזה משליך על תחומים רבים.
כמובן, כל זה יגרום מתחים עצומים בין מדינות העולם.
למדינתנו הקדושה, יש מדיניות של הגדלת הייבוא מחו"ל וצמצום החקלאות כאן. זה אסון. זה שגעון.
יתר על כן, אדמת אירופה ועוד מקומות עייפים וחולים. הפירות והירקות נגועים מבחינה מיקרוביולוגית, כגון על ידי סלמונלה, ועוד חיידקים שונים.
כל הנ"ל ידוע ליבואנים. אך הם מעדיפים לשתוק. זה מזכיר את טביעת הטיטניק, כאשר בעוד המים פורצים לתוך מעמקי הספינה, – בסיפון העליון המשיכו לאכול ולרקוד.
צו השעה חקלאות. למצוא כל הדרכים לחזק ולפתח את החקלאות. ארצות הברית היא מדינה סופר-קפיטליסטית עם שוק סופר-חופשי, ובכל זאת, היא דואגת שתהיה חקלאות בעוצמה אדירה.
למד חומש של כיתה א', וראה שהתורה רואה את מדינתנו כמדינה חקלאית. (גילוי נאות: הכותב היה קיבוצניק 9 שנים).
דוגמה של הודעות היצואנים:
אחרי כמה שנים של מחירים יציבים, עם רק קצת תנודות, לפעם הראשונה, אנחנו נאלצים להעביר את ההתייקרות בחומרים הבאים מחוץ לאזור הפעילות שלנו:
– 600% דמי הובלה מסין.
– 50-20% שאר דמי הובלה.
– 500-400% חשמל.
– 150% גז טבעי.
– 80% לוחות מעץ למכירה ואיחסון.
– 33% קרטון לאיחסון.
– 33% שקיות.
– 33% פלסטיק לאריזה ורצועות מתיחה.
– 33% טכנולוגיה פיננסית.
– קרטון לאריזה.
– 20-15% דלק.
– 10% משלוח.
תגובות
החכמתי