אתמול חטפה וופי גודלברג קיתונות של ביקורת על האמירה שלה כי "השואה לא הייתה אקט של גזענות, שני הצדדים היו לבנים". הביקורת הייתה כל כך חריפה שהרשת נאלצה להשעות אותה מתוכניתה.

אבל מה בעצם כל כך נורא במה שהיא אמרה? זה לא שהיא טענה שהנאצים לא רצחו שישה מיליון יהודים, או שהם לא רצחו אותם *דווקא* כי הם יהודים. נדמה שאין פה ממש הכחשת שואה "רגילה".

אין דבר כזה גזע

ראשית יש להבהיר עובדה מאוד בסיסית: אין דבר כזה באמת "גזע" בבני אדם. אולי אם עדיין היו מסתובבים ביננו ניאנדרטליים היינו יכולים לדבר על "גזעים של בני אדם", אבל כל בני האדם שחיים היום, כולם שייכים ביולוגית לאותו הגזע. גזענות היא בעצם פסאודו מדע שמבוסס על שטויות.

כאשר גולדברג אומרת לנו ש"שני הצדדים" היו לבנים, היא בעצם מחליטה ש"שחור" זה גזע, ו"יהודי" זה לא, אמירה גזענית בפני עצמה. אמירה שטוענת בעצם שיש גזעים אמתיים בין בני האדם, ושאפרו אמריקאים שייכים לגזע אמתי ונפרד, בעוד יהודים שייכים לגזע אחר, אמתי ושריר בפני עצמו, "הגזע הלבן".

מה שגולדברג עושה פה הוא כזה דבר: היא משתמשת בגזענות משלה על מנת לבטל את הגזענות של הנאצים.

רק שלא משנה מה גולדברג תגיד, הנאצים לא ראו ביהודים חלק "מאותו הגזע", אלא ההיפך הגמור. הנאצים ראו ביהודים גזע נחות יותר, ודבריה מפרספקטיבה מודרנית ושונה לא רלוונטיים פה.

החוויה האמריקאית מול החוויה הישראלית

אחד ההסברים של גולדברג לפאשלה שלה הייתה שהיא מבוססת על החוויות האישיות שלה. כשהתראיינה בתוכנית הלילה של סטיבן קולברט לאחר האירוע, היא דיברה על העובדה שבחוויה שלה, גזענות רלוונטית ליחס כלפי שחורים, ושאפשר לדעת מי שחור בניגוד ליהודי.

תפיסה זו נובעת מחוויה מאוד אמריקאית, הקשורה להיסטוריה של המקום ולמאבקים הספציפיים שהמדינה נאלצה להתמודד איתם. ארה"ב חוותה 200 שנים של עבדות ועוד כמאה שנה של חוקי הפרדה גזעית. ועדיין האפליה המוסדית כלפי שחורים קיימת.

רק שזה לא אומר שזו החוויה המרכזית של שאר התרבויות, בטוח לא הגרמנית בשנות ה-30', בה אזרחים שחורים היו מיעוט כמעט ולא קיים. גולדברג מניחה שכל תרבות חווה את השוני התרבותי והאפליה בצורה שבה היא חוותה וחווה אותה, ולכן מתעקשת שגזענות זה רק כלפי שחורים, ולא כלפי יהודים (וזאת בלי להתייחס בכלל לעובדה שידעו טוב מאוד לזהות רוב הזמן מי יהודי באירופה).

בנוסף לכך יש להזכיר שגם בתרבות האמריקאית, יש גזענות רבה כלפי מגוון קבוצות שאינן שחורות, ובהן גם יהודים.

החוויה היהודית אינה פריבילגית

אבל ככל הנראה הדבר המרכזי שגולדברג אינה מבינה, היא שהיהודים פשוט תרבותית לא חיו חיים של מה שהיא מכירה כ"לבנים פריבילגיים". בלי להתייחס לעובדה שאחוז גדול מהיהודים בכלל לא מגיעים ממדינות אירופה, מבחינת היסטורית ברוב המקומות בהם חיו הם פשוט מעולם לא היו בעלי זכויות פריבילגיות המקבילות לאזרחים הלבנים האמריקאים או האירופיים של ימינו. היא מניחה שלל הנחות חסרות כל ביסוס בעקבות הפיגמנטציה של מכריה היהודים בארה"ב, וזה גורם לה להגיד דברים מסוכנים, מסוכנים מאוד.