כהנא צפוי לפרסם את טיוטת תזכיר חוק הגיור השבוע. לידי סרוגים הגיע טיוטת תזכיר החוק אשר התגבש והגיע כבר לשלבים הסופיים. מדובר ככל הנראה במסמך די סופי שכבר נמצא מאז בתיקונים האחרונים כך שלא נראה שיהיו שינויים מהותיים.

נוסח טיוטת החוק כפי שמתפרסם כעת לראשונה בסרוגים מלמדת כי בניגוד להצהרותיו של השר כהנא, סמכויות הרבנות הראשית מופקעות ממנה באופן מוחלט.

החוק מאפשר אוטונומיה מוחלטת לדייני הגיור מבחינה הלכתית וממילא לא תהיה קיימת יותר פסיקה אחידה בענייני גיור.

מנגנון פסילת הדיינים בידי הרב בראשי עליו הצהיר כהנא מתברר כחסר שיניים וככמעט בלתי אפשרי מבחינה מעשית. פגיעה משמעותית נוספת ברבנות הראשית אשר עולה מנוסח טיוטת החוק היא: גיורים פרטיים שלא הוכרו עד היום על ידי הרבנות הראשית יוכרו בדיעבד על ידי מערך הגיור הממלכתי.

על רק טיוטה זו נחשוף בפניכם מס' סעיפים נסתרים אך משמעותיים ושנויים במחלוקת בחוק של כהנא.

בסעיף 1 הקובע את הגדרות החוק נכתב כי "השר הממונה על החוק" יהיה ראש הממשלה או השר לשירותי דת. יש מחלוקת בממשלה: כהנא רוצה שהשר הממונה יהיה שר הדתות ואילו ליברמן רוצה שזה יהיה ראש הממשלה. כלומר: אם ראש הממשלה יהיה אחראי על החוק, עוד נשה וחצי לפיד יוכל למנות אנשים מטעמו לוועדת ההיגוי שתפקידה בין היתר לפסול בתי דין לגיור. פתח להכנסת נציגים ליברלים לוועדת ההיגוי

סעיף 3 קובע כי גיור יעשה על ידי רבני ערים בהתאם לחוק הגיור המוצע – כלומר הפקעת הסמכות מידי הרבנות הראשית

 

סעיף 5 קובע  כי וועדת ההיגוי שתקבע את כללי הגיור תמנה 5 אנשים מתוכם: השר הממונה על החוק ימנה את יו"ר הועדה בהסכמת הרב הראשי, שני נציגים נוספים לשר, שני נציגים נוספים לרבנות הראשית. כלומר: רוב של שלושה אנשים לשר הממונה בועדת ההיגוי

סעיף 13 לחוק קובע, כי במצב של ניגוד עניינים, חבר ועדת ההיגוי שהוא למעשה נציג גוף ציבורי מסוים לא יחשב במצב של ניגוד עניינים. כלומר: לצורך העניין, נציג ועדת היגוי שקשור בגוף של גיור כהלכה של הרב סתיו יוכל לקדם בועדת היגוי החלטות בנושא גיורים אלה ולא יהיה מצוי בניגוד עניינים

 

סעיף 15 לחוק קובע את ההגדרה של מי יכול לכהן כראש בית דיון מקומי לגיור. על פי הסעיף, גם רב שרק יש לו כושר לכהן כרב עיר בתנאי שהוא בן 30 ומעלה ועסק x שנים בתפקיד רבני או חינוכי

סעיף 16 קובע מי יכול לשמש כדיין בהרכב בית דין מקומי לגיור: רב ישוב או רב אזורי, וגם ראש ישיבה גבוהה או הסדר בעל ותק של 10 שנים. סעיף שלמעשה דומה לחוק הגיור של מלינובסקי הקובע כי ראשי ישבות הסדר יוכלו לגייר

סעיף 21 קובע כי העצמאות ההלכתית בגיורים תהיה אך ורק של רב העיר שמגייר וההרכב שהוא עומד בראשו. כלומר: אין לרבנות הראשית או לועדת ההיגוי שום סמכות הלכתית על הגיורים, אלא סמכות מנהלתית בלבד

סעיף 25 קובע כי בתי הדין המקומיים לגיור של רבני הערים יכולים גם להכיר בגיורים פרטיים שנעשו בעבר. סעיף זה פותח פתח להכרה בגיורים שנויים במחלוקת שבעבר לא הוכרו על ידי הרבנות

 

סעיף 29 קובע כי פסילת בית דין לגיור (שמגייר לא על פי הכללים) דורשת החלטה פה אחד של ועדת ההיגוי. אך כזכור, לשר הממונה יש רוב מובנה בוועדה של שלושה אנשים כך שהוא תמיד יוכל לתקוע פסילות לגיורים מצד הרבנות הראשית. בסביבת כהנא אומרים כי הסעיף הזה צפוי להשתנות לרוב רגיל, אך גם במקרה כזה לשר עדיין יש רוב.

רק אם התקבלה החלטה פה אחד או ברוב רגיל בוועדת ההיגוי, ההחלטה לפסילת בית דין לגיור עוברת למועצת הרבנות הראשית. אך כאמור, לשר יש אפשרות לתקוע את זה כבר בוועדת ההיגוי.

סעיף 30 קובע כי גם אם יפסלו דיין גיור, הפסילה לא תחלו רטרואקטיבית על כלל הגיורים שהוא כבר עשה.

מלשכת השר כהנא נמסר: "חוק הגיור שמגבש השר כהנא יחד עם גדולי רבני הציונות הדתית יחזק את הרבנות הראשית ואת זהותה היהודית של מדינת ישראל. גורמים שונים המתנגדים לחוק מפיצים מידע מוטעה אודות החוק שנמצא בהליכי גיבוש ובדיונים עם גדולי הרבנים. החששות ברורים. ניסוח חוק מעצם טבעו הוא דבר מורכב ומסובך. בעוד מס'  ימים יונח הנוסח הסופי של החוק והציבור יוכל לשפוט בעצמו במקום להסתפק בחצאי משפטים וסילופי דברים"