התמונות מאירועי השבוע בהם נראה בנט מאבד שליטה וקם באופן חריג להתעמת מקרוב עם חברי הליכוד ונתניהו – חושפות את הסיפור האמיתי מאחורי כהונתו של בנט.

במהלך האירוע הזה, בנט קם כאחוז טירוף וניגש לספסלי האופוזיציה בכדי להגיב לכאורה על התרגיל שגרם לו ולחברי ימינה להצביע בהצבעה שמית נגד ההתיישבות הצעירה.

בסיום העימות, פורסמה תמונה בה בנט מנסה להתעמת מקרוב עם נתניהו והאחרון יוצא מהמליאה בליווי תנועת ביטול עם ידו כלפיי בנט.

בקואליציה ובימינה לא אהבו את המראה החריג בו ראש ממשלה מכהן צריך להתבזות ולקום להתעמת עם חברי האופוזיציה כמו אחרון המפגינים בכיכר. "הוא לא היה צריך לאבד ככה שליטה, זה מביך אותנו", אמרו הח"כים בימינה.

אך בימינה ובשאר הקואליציה מבינים גם כי ההתנהגות הזו נובעת מהמצוקה של בנט. בניגוד ללפיד, בנט אינו בטוח במעמדו הפוליטי והמנהיגותי והוא נמצא במערכת הפוליטית ללא בייס יציב שמקנה ביטחון ושקט. כאשר לפיד שומע את זעקות הליכוד ונתניהו, הוא לא מתרגש. מאחורי לפיד יש ציבור שלם, נאמן, בייס מרכז שמאל יציב, מפלגה ממושמעת עם 19 ח"כים, אבל זה לא המצב אצל בנט.

בנט מאבד שליטה במליאה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

איבוד השליטה של בנט הוא מהלך תגובתי הנובע ממוצקת מנהיגות ומעמד מעורער במערכת הפוליטית. במציאות בה האדמה תחתיו לא יציבה, הוא נמצא ללא בייס ציבורי יציב ובשגרה שרי ממשלתו לא תמיד סופרים את דעתו – מספיק אתגר קטן למנהיגות בדמות צעקות של הליכוד בכדי שבנט יקום מכיסאו וירדוף אחר נתניהו בניסיון לחזק את תדמיתו כמנהיג שלא מפחד מהצעקות של היריב.

אך מעבר לאירוע הנקודתי במליאה, אם נצלול עמוק יותר נבין שמצבו של בנט בממשלה אינו טוב. שרי הממשלה וראשי המפלגות לא באמת שואלים את בנט מה לעשות, אך רובם די חכמים לשחק את המשחק ולתת לו תחושה שהוא המנהיג כדי להמשיך לקיים את הממשלה ולדהור לעבר הרוטציה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט מתפרץ במליאת הכנסת (צילום: ערוץ כנסת)

במפלגת ראש הממשלה צריכים לעלות לרגל לבני גנץ

אחד השרים שלעיתים בוחרים לא לשחק את המשחק ולרוב לא סופרים את בנט הוא שר הביטחון בני גנץ. אחרי שעבר טירונות בממשלת נתניהו הקודמת, גנץ הבין את מעמדו בממשלה הנוכחית והוא לא פרייאר.

שר הביטחון מנסה למצב את עצמו ואת מפלגתו במרכז המפה הפוליטית, מעמד שבנט החדש היה מייחל לקבל. גנץ לא שאל את בנט האם להיפגש עם אבו מאזן, הוא רק עדכן אותו. השבוע שבנט היה במליאה בין הצבעות, גנץ עשה קפיצה קטנה לירדן ושחרר תמונות לציבור עם המלך עבדאללה בעמאן. ללמדכם מי עוסק בביטחון ובמהלכים מדיניים.

כמו כן, בנט בשבתו כראש הממשלה, לא הצליח לשכנע את גנץ להימנע מההרס בחומש או לפחות לדחות אותו עד לאחר שהרוחות בשטח ירגעו. גנץ לא הקשיב, הוא התעקש להרוס את חומש בהקדם. עכשיו בימינה מנסים לשכנע את גנץ לאשר חשמל להתיישבות הצעירה באמצעות צו אלוף. נראה אם זה יקרה. אך מה שקורה כבר עכשיו – שוב מפלגת ימינה שבראשה עומד ראש הממשלה, עולה לרגל להתחנן לישועות משר הביטחון.

דוגמא אקטואלית נוספת לחוסר השליטה של בנט על הממשלה היא סערת יאיר גולן. גם אם סגן שרת הכלכלה היה אומר ביטוי חריף בהרבה מאשר הביטוי "תתי אדם", או אפילו היה עושה מעשה חמור, בנט לא היה יכול לפטר אותו בשל העובדה כי בממשלה הפריטטית בנט יכול לפטר שרים רק מהגוש שלו וגולן נמצא בגוש של לפיד.