הרב אברהם סתיו מתייחס לחוברת של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' בתגובה לרפורמת הגיור של השר לשירותי דת מתן כהנא, ואומר כי אם בוחנים לעומק את העמדות שסמוטריץ' מציג בה, מגלים שהיא "על גבול הרפורמית", כדבריו.

המאמר המלא של הרב אברהם סתיו

אני מחבב את החוברות של סמוטריץ'. הלוואי שכל השיח הפוליטי שלנו היה עשוי חוברות-חוברות, עם נימוקים מסודרים וטיעונים לכאן ולכאן.

אני מחבב את החוברות של סמוטריץ' כי הן עושות סדר בעמדות שלו, אך בד בבד הן גם חושפות את נקודות העיוורון.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מתן כהנא סמוטריץ' אשם בבגצ הגיור

החוברת החדשה למשל, בנושא הגיור, סובבת סביב עיקרון אחד והוא: סמכות הרבנות הראשית. "עצם קיומה של פסיקה הלכתית אחידה," טוען סמוטריץ', "חשוב בהרבה מ'נכונותה' של הפסיקה". והוא מבסס את דבריו על דברי הרמב"ן בעניין "לא תסור", שהתורה ניתנה לנו על דעת שנקיים אותה כפי פסיקת בית הדין הגדול.

בהמשך לכך הוא מסביר כי "במדינת ישראל הרבנות הראשית היא הגורם המוסמך לפסוק הלכה אחידה בשאלות ציבוריות", ומשום כך על כל רבני ישראל לכוף את ראשם בפניה בסוגיית הגיור. זוהי עמדה רוחנית-הלכתית מרתקת, על גבול הרפורמית.

הקיבוץ האקראי למדי, המבוסס על כוח פוליטי חילוני, של חברי מועצת הרבנות הראשית, הם מי שלדעתו של סמוטריץ' קיבלו לידיהם את הכוח להכריע את ההלכה בעם ישראל.

ההחלטה של ראש הממשלה נתניהו לפני שמונה שנים, ללכת עם המפלגות החרדיות בעיצוב הגוף הבוחר של הרבנות הראשית, היא זו שתקבע הלכה לדורות. אם במקרה היה לו אז נוח יותר ללכת עם 'הבית היהודי' ולמנות את רבני צהר ל'מועצת', ההלכה עצמה הייתה כיום אחרת. וכל רבני ישראל, כך לפי סמוטריץ', צריכים היו לכוף עצמם בפניה, על אף האפשרות של חוסר 'נכונותה'.

לקריאת החוברת המלאה לחצו כאן

זוהי עמדה שגויה ומסוכנת, אך למרבה המזל, ובסיעתא דשמיא, אפילו חברי הרבנות הראשית לא מאמינים בה. אין מבין הרבנים הראשיים מי שמעלה על דעתו שהרב קנייבסקי או הרב שלום כהן צריכים לכוף את דעתם בפני פסיקת הרבנות הראשית, אם בענייני גיור אם בסוגיית היתר המכירה.

אפילו הממלכתיים מבין הרבנים, כגון הרב יעקב אריאל, כבר מכירים בכך שבמצבה הנוכחי הרבנות הראשית היא רק גוף טכני, פורמאלי, שנועד להסדיר את ענייני הדת במדינת ישראל, ואין לה סמכות של 'מרא דאתרא'.

הממלכתיות החדשה של המפלגות החרדיות נוצרה עם הפיכת הרבנות לכלי שרת בידיהן, ועם זכות הווטו שניתנה להם על כל מינוי שאיננו כפי רוחן, והיא תתפוגג ברגע שבו הכלי הזה יילקח מהן.

אין לי שום ביקורת על כך. זה הגיוני לחלוטין. אבל אסור להתפתות לעמדות נאיביות, כמו זו שניסח סמוטריץ', המעניקות לרבנות הראשית הילה שמעולם (אולי מלבד בחזון הרחוק והלא-ממומש של הרב קוק) לא הייתה לה.