הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, מסתייג מפסק ההלכה שפרסם חבר 'בית הלל', הרב יוני רוזנצוויג.
"לצערי הרבה אנשים לא ידעו מה לעשות ונכנסו ללחץ והתירו לעצמם לעשות דברים שאינם מותרים." מצוטט הרב לאו בכתבה של ישי פרידמן בעיתון 'בשבע' כשהוא מתייחס לטור שפורסם באתר NRG, בו סיפר הרב רוזנצוויג כיצד בליל שבת האחרון נפל החשמל בדירה בה שהה עם אשתו וילדיו.
"אמרתי בליבי: חייב להיות פיתרון הלכתי", תיאר הרב רזונצוויג את הקו ההלכתי שהנחה אותו, ובהמשך הוא מוסיף כיצד שיקלל מספר טעמים לקולא בהם הכלל ההלכתי "הכל חולים אצל צינה", יחד עם 'עשיית מלאכה בשינוי' והגדרת הפעלת חשמל בשבת כגרמא משום שהחשמל מיוצר במקום אחר.
בסופו של דבר הוא סיכם: "הרמתי את המפסק בשינוי, והחום חזר לדירה… הרהרתי קצת אם באמת היה הדבר מותר, אך לא הייתה לי שום בעיה להירדם. הרגשתי שמחובתו של פוסק הלכה להתאמץ להתיר במקום הצורך. חומרות יש בשפע ביום-יום. במצבי חירום צריך גם לדעת להקל."
לא צודק במעשיו
כבר באותו יום הבאנו בסרוגים ביקורת של הרב ישראל רוזן שתקף את הדרך הנינוחה בה התיר הרב רוזנצוויג לעצמו את הרמת הנתיך: "עיקר 'הזדעזותי' היא מן האווירה והסגנון. ניכר שהרב הכותב רצה להתפאר קבל גולשי האתר בידו הגדולה המכופפת את ההלכה בווירטואוזיות, למען יכירוהו ויוקירוהו. גם אם היו נסיבות ספציפיות מקילות לא ניתן לפסוק כך בפומבי בלי לפורטן, ועוד בחלון הראווה האינטרנטי. זו זילות ההלכה והפיכתה לפלסטלינה… פסק מסוג זה חייב להינתן בצנעא ותוך סייג שאין בו פסיקה עקרונית או כוללנית. לא מצאנו זכר לגישה כזו בדברי הרב המקל."
על פסק ההלכה המקל של הרב רוזנצוויג הגיב הרב לאו: "המשנה ברורה אומר במפורש שמקרים כאלו מותר רק על ידי נכרי ולא בשינוי חבל שאנשים לא היו מודעים להלכה. לגבי אותו מאמר שפורסם אם הרב שפרסם המאמר יעיין בהלכה הוא יראה שהוא לא צדק במעשיו".
תגובות
האם אין הלכתא כבתראי? בישיבות מלמדים שככל שהפסק יותר מאוחר הוא יותר קביל כי בוודאי שמחבר הספר ראה את כל מי שקדם לו, ולכן הוא המוסמך ביותר במסקנה ההלכתית שלו. והמנטרה המרחפת בחלל הישיבות היא "הלכתא כבתראי" האם אין רבני בית הלל "בתראי" כלפי המשנה ברורה? טוב שכבוד הרב הראשי חיווה דעתו לאחר אותו פסק הלכה הזוי, ועכשיו הוא ה"בתראי".
האם שמירת שבת כהלכתה עם הסכמה של רש"ז לא מספיקה בשש"כ לג, (יז*), והצטרף לדברים גם הגרש"ז אויערבך "מסתבר דיכולים ודאי להקל אם אי אפשר ע"י נכרי".
רציתי להעיר שמא בטעות רציתי להעיר, שמא בטעות, שנוכרים לא תמיד נמצאים במקומות מרוחקים בהתנחלויות. וכשכולם קופאים מקור אולי יש מקום להתיר, אבל כמובן לא לפרסם בצורה שהדבר נעשה. באחת הפעמים כשביקרתי אצל קרוב משפחה, ראיתי שהוא שכח לסגור את החשמל בדלת המקרר. עשיתי ביני לביני חושבים, הגעתי למסקנה שאם לא אכבה פעם אחת בשינוי את הנורה, ניאלץ כולנו לעבור עשרות פעמים על האיסור בכל פעם שנפתח את הדלת. האם טעיתי? האם לא עדיף בשינוי פעם אחת מאשר עשרות פעמים של חילול לאורך השבת?