ראש ישיבת ההסדר בשדרות, הרב דוד פנדל, שלח לבוגרי ולתלמידי הישיבה מכתב בו הוא מתייחס לפרשת חיים ולדר, וכל בחירתו של הסופר החרדי לשים קץ לחייו.

בפתח דבריו כתב הרב פנדל: "סממן מובהק של דור גלותי זה "ולא יכלו דברו לשלום" – אין תקשורת. משה רבינו בא עם בשורת גאולה – "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח" – הייתה אווירה שמפוחדים לשמוע כי זה מסוכן – הרודים המצריים יכו בהם יותר ויזיקו להם – עדיף לשתוק ולסבול. בדור של גאולה יש פתיחות : בן מרגיש משוחרר ופתוח לדבר עם אביו על הכל, תלמיד עם רבו וציבור עם רבניו ומנהיגיו, אולי תובנה זאת תצא מהטלטלה האחרונה – פתיחות, אמון ועוד פתיחות".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב שרקי על חיים ולדר (צילום: ברית עולם)

הרב פנדל הוסיף וכתב: "לא נחניף את הארץ – אין חנינה וכופר לרוצחים – אדם שהתאבד הוא רוצח – כשכותב מכתב פרידה הוא רוצח עם כוונה תחילה – ההלכה לא מוכנה להתאבל ולהספיד ולא להגיד "ברוך דיין האמת" – מעשה ההתאבדות זה כפירה בתשובה, כפירה בקדושת החיים והרמת יד גסה בתורת משה".

"שורש של הנהגת פרעה מלך מצרים (לדורותיהם) זה "לי יאורי ואני עשיתני" – הכל שלי אני אדון על הכל – ופרעה שכנע את עצמו שהוא ברא את כל מה שמסביב. אם הכל שלי אז גם גופי שלי, גם נשמתי שלי, אז אני אחליט מתי לסיים את החיים. אם הכל שלי אז גם אשת איש מותרת לי חלילה".

הרב פנדל סייג את דבריו וכתב: "חלילה שנהיה קלי הדק ועל סמך שמועות נבייש ונפגע באנשים חשודים – הפוסקים החמירו מאוד לא לסמוך אפי' על "קלא דלא פסיק" (אפילו קול שהתבסס על זה שהיו עדים במקום אחר) כשזה יגרום נזק לפוגע (ואפילו אם לא יגרום  אם יש לחשוד אויבים) וכמובן רק בית דין יכול 'להלקות על לא טובה השמועה".

"חשוב לציין", ממשיך הרב פנדל, "שלמרות שהחפץ חיים פוסק מהגמרא "שלמיחש מיבעי", כלומר כשיש חשש של נזק מהפוגע, החשוד מותר להודיע ולהזהיר ואין בזה לשון הרע – אף על פי כן כל זה רק כשאין נזק ממשי לפוגע – כי כל עוד שהתלונות לא התאמתו בעצם אסור לנו להאמין".

"אבל כבר כתבו רבים שכל זה כשהדבר לא התאמת על ידי הרבה עדויות – אבל כשיש הרבה עדויות והתברר הדבר מעל כל ספק סביר (עדות ועוד עדות והקלטה וניכרים דברי אמת) אז החברה (ובעצם כולנו) חייבת לעשות הכל להציל עשוקים ומכשול ופגיעות עתידיות, ולא חלילה ליפול לדקדוקים וספקות לא רציניות. "ענוותנותו של רבי זכריה החריבה את בתינו".

הרב פנדל החמיא לרב שמואל אליהו וכתב: "אשרינו שיש אנשים אמיצים (גם כשיש איומים חזקים…) שהיו לאוזן "לשמוע צעקתם" שזה בסיס לגאולה "הנה צעקת בני ישראל באה אלי". וכמה הקפידו חז"ל שדיינים יתחזקו ולא יפחדו. ציון משפט תפצה".

"כמה זה חשוב שרבנים ודיינים מפשילים שרוולים ומבינים שאירוע של פיתוי אשת איש, זה לא איזו אהבה אסורה ומעידה אלא רעידת אדמה עוצמתית למשפחה ולילדים ולדורות. שנזכה והאמת והשלום אהבו בעזרת ה'".